< איכה 4 >
איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃ | 1 |
How the gold has become tarnished, the pure gold has become dull! The gems of the temple lie scattered on every street corner.
בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃ | 2 |
How the precious sons of Zion, once worth their weight in pure gold, are now esteemed as jars of clay, the work of a potter’s hands!
גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃ | 3 |
Even jackals offer their breasts to nurse their young, but the daughter of my people has become cruel, like an ostrich in the wilderness.
דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ | 4 |
The nursing infant’s tongue clings in thirst to the roof of his mouth. Little children beg for bread, but no one gives them any.
האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ | 5 |
Those who once ate delicacies are destitute in the streets; those brought up in crimson huddle in ash heaps.
ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃ | 6 |
The punishment of the daughter of my people is greater than that of Sodom, which was overthrown in an instant without a hand turned to help her.
זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ | 7 |
Her dignitaries were brighter than snow, whiter than milk; their bodies were more ruddy than rubies, their appearance like sapphires.
חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃ | 8 |
But now their appearance is blacker than soot; they are not recognized in the streets. Their skin has shriveled on their bones; it has become as dry as a stick.
טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ | 9 |
Those slain by the sword are better off than those who die of hunger, who waste away, pierced with pain because the fields lack produce.
ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃ | 10 |
The hands of compassionate women have cooked their own children, who became their food in the destruction of the daughter of my people.
כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃ | 11 |
The LORD has exhausted His wrath; He has poured out His fierce anger; He has kindled a fire in Zion, and it has consumed her foundations.
לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ | 12 |
The kings of the earth did not believe, nor any people of the world, that an enemy or a foe could enter the gates of Jerusalem.
מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ | 13 |
But this was for the sins of her prophets and the guilt of her priests, who shed the blood of the righteous in her midst.
נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ | 14 |
They wandered blind in the streets, defiled by this blood, so that no one dared to touch their garments.
סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ | 15 |
“Go away! Unclean!” men shouted at them. “Away, away! Do not touch us!” So they fled and wandered. Among the nations it was said, “They can stay here no longer.”
פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃ | 16 |
The presence of the LORD has scattered them; He regards them no more. The priests are shown no honor; the elders find no favor.
עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃ | 17 |
All the while our eyes were failing as we looked in vain for help. We watched from our towers for a nation that could not save us.
צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃ | 18 |
They stalked our every step, so that we could not walk in our streets. Our end drew near, our time ran out, for our end had come!
קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ | 19 |
Those who chased us were swifter than the eagles in the sky; they pursued us over the mountains and ambushed us in the wilderness.
רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ | 20 |
The LORD’s anointed, the breath of our life, was captured in their pits. We had said of him, “Under his shadow we will live among the nations.”
שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃ | 21 |
So rejoice and be glad, O Daughter of Edom, you who dwell in the land of Uz. Yet the cup will pass to you as well; you will get drunk and expose yourself.
תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃ | 22 |
O Daughter of Zion, your punishment is complete; He will not prolong your exile. But He will punish your iniquity, O Daughter of Edom; He will expose your sins.