איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃ | 1 |
בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃ | 2 |
גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃ | 3 |
דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ | 4 |
האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ | 5 |
ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃ | 6 |
זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ | 7 |
חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃ | 8 |
טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ | 9 |
ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃ | 10 |
כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃ | 11 |
לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ | 12 |
מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ | 13 |
נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ | 14 |
סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ | 15 |
פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃ | 16 |
עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃ | 17 |
צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃ | 18 |
קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ | 19 |
רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ | 20 |
שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃ | 21 |
תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃ | 22 |