איכה 3
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ | 1 |
Jeg er den mann som har sett elendighet under hans vredes ris.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ | 2 |
Mig har han ledet og ført i mørke og ikke i lys.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ | 3 |
Bare mot mig vender han atter og atter sin hånd den hele dag.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ | 4 |
Han lot mitt kjøtt og min hud fortæres; han knuste mine ben.
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ | 5 |
Han bygget en mur mot mig og omringet mig med bitterhet og møie.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ | 6 |
På mørke steder lot han mig bo som de for lenge siden døde.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ | 7 |
Han murte igjen for mig, så jeg ikke kan komme ut; han gjorde mine lenker tunge.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ | 8 |
Om jeg enn ropte og skrek, lukket han sitt øre for min bønn.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ | 9 |
Han tilmurte mine veier med hugne stener, mine stier gjorde han krokete.
| דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ | 10 |
En lurende bjørn var han mot mig, en løve i skjul.
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ | 11 |
Mine veier gjorde han til avveier, han sønderrev mig og ødela mig.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ | 12 |
Han spente sin bue og stilte mig op til mål for sin pil.
| הביא בכליותי בני אשפתו׃ | 13 |
Han lot sitt koggers sønner fare inn i mine nyrer.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ | 14 |
Jeg er blitt til latter for alt mitt folk, til en spottesang for dem hele dagen.
| השביעני במרורים הרוני לענה׃ | 15 |
Han mettet mig med bitre urter, han gav mig rikelig malurt å drikke.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ | 16 |
Han knuste mine tenner, han gav mig småsten å ete, han trykte mig ned i asken.
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ | 17 |
Du forkastet mig og tok bort min fred; jeg glemte det som godt er,
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ | 18 |
og jeg sa: Det er forbi med min kraft og mitt håp til Herren.
| זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ | 19 |
Kom i hu min elendighet og min landflyktighet - malurt og galle!
| זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ | 20 |
Min sjel kommer det i hu og er nedbøiet i mig.
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ | 21 |
Dette vil jeg ta mig til hjerte, derfor vil jeg håpe:
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ | 22 |
Herrens miskunnhet er det at det ikke er forbi med oss; for hans barmhjertighet har ennu ikke ende.
| חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ | 23 |
Den er ny hver morgen, din trofasthet er stor.
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ | 24 |
Herren er min del, sier min sjel; derfor håper jeg på ham.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ | 25 |
Herren er god mot dem som bier efter ham, mot den sjel som søker ham.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ | 26 |
Det er godt at en bier i stillhet efter Herrens frelse.
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ | 27 |
Det er godt for en mann at han bærer åk i sin ungdom,
| ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ | 28 |
at han sitter ene og tier, når han legger byrder på ham,
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ | 29 |
at han trykker sin munn i støvet og sier: Kanskje det ennu er håp -
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ | 30 |
at han vender sitt kinn til den som slår ham, lar sig mette med hån.
| כי לא יזנח לעולם אדני׃ | 31 |
For Herren forkaster ikke til evig tid,
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ | 32 |
men om han bedrøver, så forbarmer han sig igjen efter sin rike miskunnhet;
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ | 33 |
for det er ikke av hjertet han plager eller bedrøver menneskenes barn.
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ | 34 |
Når nogen knuser alle jordens fanger under sine føtter,
| להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ | 35 |
bøier mannens rett for den Høiestes åsyn
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ | 36 |
eller gjør en mann urett i hans sak - mon Herren ikke ser det?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ | 37 |
Hvem talte så det skjedde, uten at Herren bød det?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ | 38 |
Er det ikke fra den Høiestes munn både de onde og de gode ting utgår?
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ | 39 |
Hvorfor klager et menneske som lever? Enhver klage over sin egen synd!
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ | 40 |
La oss ransake våre veier og granske dem, og la oss vende om til Herren!
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ | 41 |
La oss løfte vårt hjerte og våre hender til Gud i himmelen!
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ | 42 |
Vi har syndet og vært gjenstridige; du har ikke tilgitt.
| סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ | 43 |
Du innhyllet dig i vrede og forfulgte oss; du slo ihjel, du sparte ikke.
| סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ | 44 |
Du innhyllet dig i skyer, så ingen bønn trengte igjennem.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ | 45 |
Til skarn og utskudd gjorde du oss midt iblandt folkene.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ | 46 |
De spilte op sin munn mot oss alle våre fiender.
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ | 47 |
Gru og grav er blitt oss til del, ødeleggelse og undergang.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ | 48 |
Bekker av tårer rinner fra mitt øie fordi mitt folks datter er gått under.
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ | 49 |
Mitt øie rinner og har ikke ro, det får ingen hvile,
| עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ | 50 |
før Herrens øie ser ned fra himmelen.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ | 51 |
Mitt øie volder min sjel smerte for alle min stads døtres skyld.
| צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ | 52 |
Hårdt jaget de mig som en fugl de som var mine fiender uten årsak.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ | 53 |
De vilde gjøre ende på mitt liv, de vilde kaste mig i brønnen, og de kastet sten på mig.
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ | 54 |
Vannene strømmet over mitt hode; jeg sa: Jeg er fortapt.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ | 55 |
Jeg påkalte ditt navn, Herre, fra den dypeste brønn.
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ | 56 |
Du hørte min røst; lukk ikke ditt øre for mitt rop, men la mig få lindring!
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ | 57 |
Du var nær den dag jeg kalte på dig; du sa: Frykt ikke!
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ | 58 |
Herre, du har ført min sjels sak, du har frelst mitt liv.
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ | 59 |
Herre, du har sett den urett jeg har lidt; døm i min sak!
| ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ | 60 |
Du har sett all deres hevn, alle deres onde råd mot mig.
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ | 61 |
Du har hørt deres hån, Herre, alle deres onde råd mot mig,
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ | 62 |
mine motstanderes tale og deres tanker mot mig den hele dag.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ | 63 |
Akt på dem når de sitter, og når de står op! De synger spottesanger om mig.
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ | 64 |
Du vil gjøre gjengjeld mot dem, Herre, efter deres henders gjerning.
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ | 65 |
Du vil legge et dekke over deres hjerte, din forbannelse vil bli dem til del.
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ | 66 |
Du vil forfølge dem i vrede og ødelegge dem, så de ikke mere finnes under Herrens himmel.
