< איכה 3 >

אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ 1
Ego vir videns paupertatem meam in virga indignationis ejus.
אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ 2
Me minavit, et adduxit in tenebras, et non in lucem.
אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ 3
Tantum in me vertit et convertit manum suam tota die.
בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ 4
Vetustam fecit pellem meam et carnem meam; contrivit ossa mea.
בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ 5
Ædificavit in gyro meo, et circumdedit me felle et labore.
במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ 6
In tenebrosis collocavit me, quasi mortuos sempiternos.
גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ 7
Circumædificavit adversum me, ut non egrediar; aggravavit compedem meum.
גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ 8
Sed et cum clamavero, et rogavero, exclusit orationem meam.
גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ 9
Conclusit vias meas lapidibus quadris; semitas meas subvertit.
דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ 10
Ursus insidians factus est mihi, leo in absconditis.
דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ 11
Semitas meas subvertit, et confregit me; posuit me desolatam.
דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ 12
Tetendit arcum suum, et posuit me quasi signum ad sagittam.
הביא בכליותי בני אשפתו׃ 13
Misit in renibus meis filias pharetræ suæ.
הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ 14
Factus sum in derisum omni populo meo, canticum eorum tota die.
השביעני במרורים הרוני לענה׃ 15
Replevit me amaritudinibus; inebriavit me absinthio.
ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ 16
Et fregit ad numerum dentes meos; cibavit me cinere.
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ 17
Et repulsa est a pace anima mea; oblitus sum bonorum.
ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ 18
Et dixi: Periit finis meus, et spes mea a Domino.
זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ 19
Recordare paupertatis, et transgressionis meæ, absinthii et fellis.
זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ 20
Memoria memor ero, et tabescet in me anima mea.
זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ 21
Hæc recolens in corde meo, ideo sperabo.
חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ 22
Misericordiæ Domini, quia non sumus consumpti; quia non defecerunt miserationes ejus.
חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ 23
Novi diluculo, multa est fides tua.
חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ 24
Pars mea Dominus, dixit anima mea; propterea exspectabo eum.
טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ 25
Bonus est Dominus sperantibus in eum, animæ quærenti illum.
טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ 26
Bonum est præstolari cum silentio salutare Dei.
טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ 27
Bonum est viro cum portaverit jugum ab adolescentia sua.
ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ 28
Sedebit solitarius, et tacebit, quia levavit super se.
יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ 29
Ponet in pulvere os suum, si forte sit spes.
יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ 30
Dabit percutienti se maxillam: saturabitur opprobriis.
כי לא יזנח לעולם אדני׃ 31
Quia non repellet in sempiternum Dominus.
כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ 32
Quia si abjecit, et miserebitur, secundum multitudinem misericordiarum suarum.
כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ 33
Non enim humiliavit ex corde suo et abjecit filios hominum.
לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ 34
Ut conteret sub pedibus suis omnes vinctos terræ.
להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ 35
Ut declinaret judicium viri in conspectu vultus Altissimi.
לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ 36
Ut perverteret hominem in judicio suo; Dominus ignoravit.
מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ 37
Quis est iste qui dixit ut fieret, Domino non jubente?
מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ 38
Ex ore Altissimi non egredientur nec mala nec bona?
מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ 39
Quid murmuravit homo vivens, vir pro peccatis suis?
נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ 40
Scrutemur vias nostras, et quæramus, et revertamur ad Dominum.
נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ 41
Levemus corda nostra cum manibus ad Dominum in cælos.
נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ 42
Nos inique egimus, et ad iracundiam provocavimus; idcirco tu inexorabilis es.
סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ 43
Operuisti in furore, et percussisti nos; occidisti, nec pepercisti.
סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ 44
Opposuisti nubem tibi, ne transeat oratio.
סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ 45
Eradicationem et abjectionem posuisti me in medio populorum.
פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ 46
Aperuerunt super nos os suum omnes inimici.
פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ 47
Formido et laqueus facta est nobis vaticinatio, et contritio.
פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ 48
Divisiones aquarum deduxit oculus meus, in contritione filiæ populi mei.
עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ 49
Oculus meus afflictus est, nec tacuit, eo quod non esset requies.
עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ 50
Donec respiceret et videret Dominus de cælis.
עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ 51
Oculus meus deprædatus est animam meam in cunctis filiabus urbis meæ.
צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ 52
Venatione ceperunt me quasi avem inimici mei gratis.
צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ 53
Lapsa est in lacum vita mea, et posuerunt lapidem super me.
צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ 54
Inundaverunt aquæ super caput meum; dixi: Perii.
קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ 55
Invocavi nomen tuum, Domine, de lacu novissimo.
קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ 56
Vocem meam audisti; ne avertas aurem tuam a singultu meo et clamoribus.
קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ 57
Appropinquasti in die quando invocavi te; dixisti: Ne timeas.
רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ 58
Judicasti, Domine, causam animæ meæ, redemptor vitæ meæ.
ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ 59
Vidisti, Domine, iniquitatem illorum adversum me: judica judicium meum.
ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ 60
Vidisti omnem furorem, universas cogitationes eorum adversum me.
שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ 61
Audisti opprobrium eorum, Domine, omnes cogitationes eorum adversum me.
שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ 62
Labia insurgentium mihi, et meditationes eorum adversum me tota die.
שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ 63
Sessionem eorum et resurrectionem eorum vide; ego sum psalmus eorum.
תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ 64
Redes eis vicem, Domine, juxta opera manuum suarum.
תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ 65
Dabis eis scutum cordis, laborem tuum.
תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ 66
Persequeris in furore, et conteres eos sub cælis, Domine.

< איכה 3 >