אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ | 1 |
אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתֽוֹ׃ |
אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ | 2 |
אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ חֹשֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃ |
אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ | 3 |
אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כׇּל־הַיּֽוֹם׃ |
בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ | 4 |
בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָֽי׃ |
בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ | 5 |
בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָֽה׃ |
במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ | 6 |
בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָֽם׃ |
גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ | 7 |
גָּדַר בַּעֲדִי וְלֹא אֵצֵא הִכְבִּיד נְחׇשְׁתִּֽי׃ |
גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ | 8 |
גַּם כִּי אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ שָׂתַם תְּפִלָּתִֽי׃ |
גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ | 9 |
גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּֽה׃ |
דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ | 10 |
דֹּב אֹרֵב הוּא לִי (אריה) [אֲרִי] בְּמִסְתָּרִֽים׃ |
דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ | 11 |
דְּרָכַי סוֹרֵר וַֽיְפַשְּׁחֵנִי שָׂמַנִי שֹׁמֵֽם׃ |
דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ | 12 |
דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא לַחֵֽץ׃ |
הביא בכליותי בני אשפתו׃ | 13 |
הֵבִיא בְּכִלְיֹתָי בְּנֵי אַשְׁפָּתֽוֹ׃ |
הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ | 14 |
הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכׇל־עַמִּי נְגִינָתָם כׇּל־הַיּֽוֹם׃ |
השביעני במרורים הרוני לענה׃ | 15 |
הִשְׂבִּיעַנִי בַמְּרוֹרִים הִרְוַנִי לַעֲנָֽה׃ |
ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ | 16 |
וַיַּגְרֵס בֶּֽחָצָץ שִׁנָּי הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵֽפֶר׃ |
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ | 17 |
וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָֽה׃ |
ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ | 18 |
וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי וְתוֹחַלְתִּי מֵיְהֹוָֽה׃ |
זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ | 19 |
זְכׇר־עׇנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹֽאשׁ׃ |
זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ | 20 |
זָכוֹר תִּזְכּוֹר (ותשיח) [וְתָשׁוֹחַ] עָלַי נַפְשִֽׁי׃ |
זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ | 21 |
זֹאת אָשִׁיב אֶל־לִבִּי עַל־כֵּן אוֹחִֽיל׃ |
חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ | 22 |
חַֽסְדֵי יְהֹוָה כִּי לֹא־תָמְנוּ כִּי לֹא־כָלוּ רַחֲמָֽיו׃ |
חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ | 23 |
חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ׃ |
חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ | 24 |
חֶלְקִי יְהֹוָה אָמְרָה נַפְשִׁי עַל־כֵּן אוֹחִיל לֽוֹ׃ |
טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ | 25 |
טוֹב יְהֹוָה לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃ |
טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ | 26 |
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְהֹוָֽה׃ |
טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ | 27 |
טוֹב לַגֶּבֶר כִּֽי־יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָֽיו׃ |
ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ | 28 |
יֵשֵׁב בָּדָד וְיִדֹּם כִּי נָטַל עָלָֽיו׃ |
יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ | 29 |
יִתֵּן בֶּֽעָפָר פִּיהוּ אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָֽה׃ |
יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ | 30 |
יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּֽה׃ |
כי לא יזנח לעולם אדני׃ | 31 |
כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָֽי׃ |
כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ | 32 |
כִּי אִם־הוֹגָה וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָֽיו׃ |
כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ | 33 |
כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי־אִֽישׁ׃ |
לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ | 34 |
לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו כֹּל אֲסִירֵי אָֽרֶץ׃ |
להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ | 35 |
לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט־גָּבֶר נֶגֶד פְּנֵי עֶלְיֽוֹן׃ |
לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ | 36 |
לְ עַ וֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ אֲדֹנָי לֹא רָאָֽה׃ |
מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ | 37 |
מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי אֲדֹנָי לֹא צִוָּֽה׃ |
מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ | 38 |
מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּֽוֹב׃ |
מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ | 39 |
מַה־יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי גֶּבֶר עַל־חֲטָאָֽו׃ |
נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ | 40 |
נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְֽנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד־יְהֹוָֽה׃ |
נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ | 41 |
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל־כַּפָּיִם אֶל־אֵל בַּשָּׁמָֽיִם׃ |
נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ | 42 |
נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ אַתָּה לֹא סָלָֽחְתָּ׃ |
סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ | 43 |
סַכּוֹתָה בָאַף וַֽתִּרְדְּפֵנוּ הָרַגְתָּ לֹא חָמָֽלְתָּ׃ |
סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ | 44 |
סַכּוֹתָה בֶֽעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּֽה׃ |
סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ | 45 |
סְחִי וּמָאוֹס תְּשִׂימֵנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּֽים׃ |
פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ | 46 |
פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם כׇּל־אֹיְבֵֽינוּ׃ |
פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ | 47 |
פַּחַד וָפַחַת הָיָה לָנוּ הַשֵּׁאת וְהַשָּֽׁבֶר׃ |
פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ | 48 |
פַּלְגֵי־מַיִם תֵּרַד עֵינִי עַל־שֶׁבֶר בַּת־עַמִּֽי׃ |
עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ | 49 |
עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגֽוֹת׃ |
עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ | 50 |
עַד־יַשְׁקִיף וְיֵרֶא יְהֹוָה מִשָּׁמָֽיִם׃ |
עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ | 51 |
עֵינִי עֽוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִֽי׃ |
צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ | 52 |
צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּֽם׃ |
צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ | 53 |
צָֽמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ־אֶבֶן בִּֽי׃ |
צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ | 54 |
צָֽפוּ־מַיִם עַל־רֹאשִׁי אָמַרְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃ |
קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ | 55 |
קָרָאתִי שִׁמְךָ יְהֹוָה מִבּוֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃ |
קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ | 56 |
קוֹלִי שָׁמָעְתָּ אַל־תַּעְלֵם אׇזְנְךָ לְרַוְחָתִי לְשַׁוְעָתִֽי׃ |
קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ | 57 |
קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָּ אָמַרְתָּ אַל־תִּירָֽא׃ |
רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ | 58 |
רַבְתָּ אֲדֹנָי רִיבֵי נַפְשִׁי גָּאַלְתָּ חַיָּֽי׃ |
ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ | 59 |
רָאִיתָה יְהֹוָה עַוָּתָתִי שׇׁפְטָה מִשְׁפָּטִֽי׃ |
ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ | 60 |
רָאִיתָה כׇּל־נִקְמָתָם כׇּל־מַחְשְׁבֹתָם לִֽי׃ |
שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ | 61 |
שָׁמַעְתָּ חֶרְפָּתָם יְהֹוָה כׇּל־מַחְשְׁבֹתָם עָלָֽי׃ |
שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ | 62 |
שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כׇּל־הַיּֽוֹם׃ |
שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ | 63 |
שִׁבְתָּם וְקִֽימָתָם הַבִּיטָה אֲנִי מַנְגִּינָתָֽם׃ |
תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ | 64 |
תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּל יְהֹוָה כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶֽם׃ |
תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ | 65 |
תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת־לֵב תַּאֲלָֽתְךָ לָהֶֽם׃ |
תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ | 66 |
תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יְהֹוָֽה׃ |