< איכה 3 >
אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ | 1 |
Εγώ είμαι ο άνθρωπος, όστις είδον θλίψιν από της ράβδου του θυμού αυτού.
אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ | 2 |
Με ώδήγησε και έφερεν εις σκότος και ουχί εις φως.
אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ | 3 |
Ναι, κατ' εμού εστράφη· κατ' εμού έστρεψε την χείρα αυτού όλην την ημέραν.
בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ | 4 |
Επαλαίωσε την σάρκα μου και το δέρμα μου· συνέτριψε τα οστά μου.
בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ | 5 |
Ωικοδόμησε κατ' εμού και με περιεκύκλωσε χολήν και μόχθον.
במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ | 6 |
Με εκάθισεν εν σκοτεινοίς ως νεκρούς αιωνίους.
גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ | 7 |
Με περιέφραξε, διά να μη εξέλθω· εβάρυνε τας αλύσεις μου.
גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ | 8 |
Έτι και όταν κράζω και αναβοώ, αποκλείει την προσευχήν μου.
גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ | 9 |
Περιέφραξε με πελεκητούς λίθους τας οδούς μου, εστρέβλωσε τας τρίβους μου.
דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ | 10 |
Έγεινεν εις εμέ άρκτος ενεδρεύουσα, λέων εν αποκρύφοις.
דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ | 11 |
Παρέτρεψε τας οδούς μου και με κατεσπάραξε, με κατέστηαεν ηφανισμένην.
דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ | 12 |
Ενέτεινε το τόξον αυτού και με έστησεν ως σκοπόν εις βέλος.
הביא בכליותי בני אשפתו׃ | 13 |
Ενέπηξεν εις τα νεφρά μου τα βέλη της φαρέτρας αυτού.
הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ | 14 |
Έγεινα γέλως εις πάντα τον λαόν μου, άσμα αυτών όλην την ημέραν.
השביעני במרורים הרוני לענה׃ | 15 |
Με εχόρτασε πικρίαν· με εμέθυσεν αψίνθιον.
ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ | 16 |
Και συνέτριψε τους οδόντας μου με χάλικας· με εκάλυψε με σποδόν.
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ | 17 |
Και απέσπρωξα, από ειρήνης την ψυχήν μου· ελησμόνησα το αγαθόν.
ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ | 18 |
Και είπα, Απωλέσθη η δύναμίς μου και η ελπίς μου υπό του Κυρίου.
זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ | 19 |
Ενθυμήθητι την θλίψιν μου και την έξωσίν μου, το αψίνθιον και την χολήν.
זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ | 20 |
Η ψυχή μου ενθυμείται ταύτα ακαταπαύστως και είναι τεταπεινωμένη εν εμοί.
זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ | 21 |
Τούτο ανακαλώ εις την καρδίαν μου, όθεν έχω ελπίδα·
חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ | 22 |
Έλεος του Κυρίου είναι, ότι δεν συνετελέσθημεν, επειδή δεν εξέλιπον οι οικτιρμοί αυτού.
חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ | 23 |
Ανανεόνονται εν ταις πρωΐαις· μεγάλη είναι η πιστότης σου.
חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ | 24 |
Ο Κύριος είναι η μερίς μου, είπεν η ψυχή μου· διά τούτο θέλω ελπίζει επ' αυτόν.
טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ | 25 |
Αγαθός ο Κύριος εις τους προσμένοντας αυτόν, εις την ψυχήν την εκζητούσαν αυτόν.
טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ | 26 |
Καλόν είναι και να ελπίζη τις και να εφησυχάζη εις την σωτηρίαν του Κυρίου.
טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ | 27 |
Καλόν εις τον άνθρωπον να βαστάζη ζυγόν εν τη νεότητι αυτού.
ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ | 28 |
Θέλει κάθησθαι κατά μόνας και σιωπά, επειδή ο Θεός επέβαλε φορτίον επ' αυτόν.
יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ | 29 |
Θέλει βάλει το στόμα αυτού εις το χώμα, ίσως ήναι ελπίς.
יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ | 30 |
Θέλει δώσει την σιαγόνα εις τον ραπίζοντα αυτόν· θέλει χορτασθή από ονειδισμού.
כי לא יזנח לעולם אדני׃ | 31 |
Διότι ο Κύριος δεν απορρίπτει εις τον αιώνα·
כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ | 32 |
Αλλ' εάν και θλίψη, θέλει όμως και οικτειρήσει κατά το πλήθος του ελέους αυτού.
כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ | 33 |
Διότι δεν θλίβει εκ καρδίας αυτού ουδέ καταθλίβει τους υιούς των ανθρώπων.
לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ | 34 |
Το να καταπατή τις υπό τους πόδας αυτού πάντας τους δεσμίους της γης.
להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ | 35 |
Το να διαστρέφη κρίσιν ανθρώπου κατέναντι του προσώπου του Υψίστου·
לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ | 36 |
Το να αδική άνθρωπον εν τη δίκη αυτού· ο Κύριος δεν βλέπει ταύτα.
מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ | 37 |
Τις λέγει τι και γίνεται, χωρίς να προστάξη αυτό ο Κύριος;
מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ | 38 |
Εκ του στόματος του Υψίστου δεν εξέρχονται τα κακά και τα αγαθά;
מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ | 39 |
Διά τι ήθελε γογγύσει άνθρωπος ζων, άνθρωπος, διά την ποινήν της αμαρτίας αυτού;
נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ | 40 |
Ας ερευνήσωμεν τας οδούς ημών και ας εξετάσωμεν και ας επιστρέψωμεν εις τον Κύριον.
נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ | 41 |
Ας υψώσωμεν τας καρδίας ημών και τας χείρας προς τον Θεόν τον εν τοις ουρανοίς, λέγοντες,
נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ | 42 |
Ημαρτήσαμεν και απεστατήσαμεν· συ δεν μας συνεχώρησας.
סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ | 43 |
Περιεκάλυψας με θυμόν και κατεδίωξας ημάς· εφόνευσας, δεν εφείσθης.
סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ | 44 |
Εκάλυψας σεαυτόν με νέφος, διά να μη διαβαίνη η προσευχή ημών.
סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ | 45 |
Μας έκαμες σκύβαλον και βδέλυγμα εν μέσω των λαών.
פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ | 46 |
Πάντες οι εχθροί ημών ήνοιξαν το στόμα αυτών εφ' ημάς.
פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ | 47 |
Φόβος και λάκκος ήλθον εφ' ημάς, ερήμωσις και συντριμμός.
פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ | 48 |
Ρύακας υδάτων καταβιβάζει ο οφθαλμός μου διά τον συντριμμόν της θυγατρός του λαού μου.
עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ | 49 |
Ο οφθαλμός μου σταλάζει και δεν σιωπά, διότι δεν έχει άνεσιν,
עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ | 50 |
Εωσού ο Κύριος διακύψη και ίδη εξ ουρανού.
עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ | 51 |
Ο οφθαλμός μου καταθλίβει την ψυχήν μου, εκ πασών των θυγατέρων της πόλεώς μου.
צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ | 52 |
Οι εχθρευόμενοί με αναιτίως με εκυνήγησαν ακαταπαύστως ως στρουθίον.
צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ | 53 |
Έκοψαν την ζωήν μου εν τω λάκκω και έρριψαν λίθον επ' εμέ.
צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ | 54 |
Τα ύδατα επλημμύρησαν υπεράνω της κεφαλής μου· είπα, Απερρίφθην.
קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ | 55 |
Επεκαλέσθην το όνομά σου, Κύριε, εκ λάκκου κατωτάτου.
קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ | 56 |
Ήκουσαν την φωνήν μου· μη κλείσης το ωτίον σου εις τον στεναγμόν μου, εις την κραυγήν μου.
קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ | 57 |
Επλησίασας καθ' ην ημέραν σε επεκαλέσθην· είπας, Μη φοβού.
רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ | 58 |
Εδίκασας, Κύριε, την δίκην της ψυχής μου· ελύτρωσας την ζωήν μου.
ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ | 59 |
Είδες, Κύριε, το προς εμέ άδικον· κρίνον την κρίσιν μου.
ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ | 60 |
Είδες πάσας τας εκδικήσεις αυτών, πάντας τους διαλογισμούς αυτών κατ' εμού.
שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ | 61 |
Ήκουσαν, Κύριε, τον ονειδισμόν αυτών, πάντας τους διαλογισμούς αυτών κατ' εμού·
שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ | 62 |
Τους λόγους των επανισταμένων επ' εμέ και τας μελέτας αυτών κατ' εμού όλην την ημέραν.
שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ | 63 |
Ιδέ, όταν κάθηνται και όταν σηκόνωνται· εγώ είμαι το άσμα αυτών.
תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ | 64 |
Κάμε, Κύριε, εις αυτούς ανταπόδοσιν κατά τα έργα των χειρών αυτών.
תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ | 65 |
Δος εις αυτούς πώρωσιν καρδίας, την κατάραν· σου επ' αυτούς.
תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ | 66 |
Καταδίωξον εν οργή και αφάνισον αυτούς υποκάτωθεν των ουρανών του Κυρίου.