< איכה 3 >
אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ | 1 |
I [am] the man [that] hath seen affliction by the rod of his wrath.
אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ | 2 |
He hath led me, and brought [me into] darkness, but not [into] light.
אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ | 3 |
Surely against me is he turned; he turneth his hand [against me] all the day.
בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ | 4 |
My flesh and my skin hath he made old; he hath broken my bones.
בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ | 5 |
He hath built against me, and compassed [me] with gall and labor.
במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ | 6 |
He hath set me in dark places, as [they that are] dead of old.
גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ | 7 |
He hath hedged me about, that I cannot get out: he hath made my chain heavy.
גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ | 8 |
Also when I cry and shout, he shutteth out my prayer.
גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ | 9 |
He hath inclosed my ways with hewn stone, he hath made my paths crooked.
דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ | 10 |
He [was] to me [as] a bear lying in wait, [and as] a lion in secret places.
דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ | 11 |
He hath turned aside my ways, and pulled me in pieces: he hath made me desolate.
דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ | 12 |
He hath bent his bow, and set me as a mark for the arrow.
הביא בכליותי בני אשפתו׃ | 13 |
He hath caused the arrows of his quiver to enter into my reins.
הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ | 14 |
I was a derision to all my people; [and] their song all the day.
השביעני במרורים הרוני לענה׃ | 15 |
He hath filled me with bitterness, he hath made me drunken with wormwood.
ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ | 16 |
He hath also broken my teeth with gravel stones, he hath covered me with ashes.
ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ | 17 |
And thou hast removed my soul far off from peace: I forgat prosperity.
ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ | 18 |
And I said, My strength and my hope hath perished from the LORD:
זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ | 19 |
Remembering my affliction and my misery, the wormwood and the gall.
זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ | 20 |
My soul hath [them] still in remembrance, and is humbled in me.
זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ | 21 |
This I recall to my mind, therefore have I hope.
חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ | 22 |
[It is of] the LORD'S mercies that we are not consumed, because his compassions fail not.
חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ | 23 |
[They are] new every morning: great [is] thy faithfulness.
חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ | 24 |
The LORD [is] my portion, saith my soul; therefore will I hope in him.
טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ | 25 |
The LORD [is] good to them that wait for him, to the soul [that] seeketh him.
טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ | 26 |
[It is] good that [a man] should both hope and quietly wait for the salvation of the LORD.
טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ | 27 |
[It is] good for a man that he should bear the yoke in his youth.
ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ | 28 |
He sitteth alone, and keepeth silence, because he hath borne [it] upon him.
יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ | 29 |
He putteth his mouth in the dust; if there may be hope.
יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ | 30 |
He giveth [his] cheek to him that smiteth him: he is filled full with reproach.
כי לא יזנח לעולם אדני׃ | 31 |
For the LORD will not cast off for ever:
כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ | 32 |
But though he causeth grief, yet will he have compassion according to the multitude of his mercies.
כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ | 33 |
For he doth not afflict willingly nor grieve the children of men.
לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ | 34 |
To crush under his feet all the prisoners of the earth,
להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ | 35 |
To turn aside the right of a man before the face of the most High,
לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ | 36 |
To subvert a man in his cause, the LORD approveth not.
מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ | 37 |
Who [is] he [that] saith, and it cometh to pass, [when] the LORD commandeth [it] not?
מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ | 38 |
Out of the mouth of the most High proceedeth not evil and good?
מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ | 39 |
Why doth a living man complain, a man for the punishment of his sins?
נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ | 40 |
Let us search and try our ways, and turn again to the LORD.
נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ | 41 |
Let us lift up our heart with [our] hands to God in the heavens.
נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ | 42 |
We have transgressed and have rebelled: thou hast not pardoned.
סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ | 43 |
Thou hast covered with anger, and persecuted us: thou hast slain, thou hast not pitied.
סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ | 44 |
Thou hast covered thyself with a cloud, that [our] prayer should not pass through.
סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ | 45 |
Thou hast made us [as] the offscouring and refuse in the midst of the people.
פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ | 46 |
All our enemies have opened their mouths against us.
פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ | 47 |
Fear and a snare is come upon us, desolation and destruction.
פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ | 48 |
My eye runneth down with rivers of water for the destruction of the daughter of my people.
עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ | 49 |
My eye trickleth down, and ceaseth not, without any intermission,
עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ | 50 |
Till the LORD shall look down, and behold from heaven.
עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ | 51 |
My eye affecteth my heart because of all the daughters of my city.
צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ | 52 |
My enemies chased me fiercely, like a bird without cause.
צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ | 53 |
They have cut off my life in the dungeon, and cast a stone upon me.
צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ | 54 |
Waters flowed over my head; [then] I said, I am cut off.
קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ | 55 |
I called upon thy name, O LORD, out of the low dungeon.
קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ | 56 |
Thou hast heard my voice: hide not thy ear at my breathing, at my cry.
קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ | 57 |
Thou drewest near in the day [that] I called upon thee: thou saidst, Fear not.
רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ | 58 |
O LORD, thou hast pleaded the causes of my soul; thou hast redeemed my life.
ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ | 59 |
O LORD, thou hast seen my wrong: judge thou my cause.
ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ | 60 |
Thou hast seen all their vengeance [and] all their imaginations against me.
שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ | 61 |
Thou hast heard their reproach, O LORD, [and] all their imaginations against me;
שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ | 62 |
The lips of those that rose up against me, and their device against me all the day.
שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ | 63 |
Behold their sitting down, and their rising up; I [am] their music.
תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ | 64 |
Render to them a recompense, O LORD, according to the work of their hands.
תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ | 65 |
Give them sorrow of heart, thy curse to them.
תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ | 66 |
Persecute and destroy them in anger from under the heavens of the LORD.