שופטים 5
| ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר׃ | 1 |
At that time Deborah and Barak, the son of Abinoam, made this song, saying:
| בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃ | 2 |
Because of the flowing hair of the fighters in Israel, because the people gave themselves freely, give praise to the Lord.
| שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃ | 3 |
Give attention, O kings; give ear, O rulers; I, even I, will make a song to the Lord; I will make melody to the Lord, the God of Israel.
| יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃ | 4 |
Lord, when you went out from Seir, moving like an army from the field of Edom, the earth was shaking and the heavens were troubled, and the clouds were dropping water.
| הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃ | 5 |
The mountains were shaking before the Lord, before the Lord, the God of Israel.
| בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃ | 6 |
In the days of Shamgar, the son of Anath, in the days of Jael, the highways were not used, and travellers went by side roads.
| חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃ | 7 |
Country towns were no more in Israel, were no more, till you, Deborah, came up, till you came up as a mother in Israel.
| יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃ | 8 |
They had no one to make arms, there were no more armed men in the towns; was there a body-cover or a spear to be seen among forty thousand in Israel?
| לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃ | 9 |
Come, you rulers of Israel, you who gave yourselves freely among the people: give praise to the Lord.
| רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו׃ | 10 |
Let them give thought to it, who go on white asses, and those who are walking on the road.
| מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה׃ | 11 |
Give ear to the women laughing by the water-springs; there they will give again the story of the upright acts of the Lord, all the upright acts of his arm in Israel.
| עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם׃ | 12 |
Awake! awake! Deborah: awake! awake! give a song: Up! Barak, and take prisoner those who took you prisoner, O son of Abinoam.
| אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים׃ | 13 |
Then the chiefs went down to the doors; the Lord's people went down among the strong ones.
| מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃ | 14 |
Out of Ephraim they came down into the valley; after you, Benjamin, among your tribesmen; from Machir came down the captains, and from Zebulun those in whose hand is the ruler's rod.
| ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב׃ | 15 |
Your chiefs, Issachar, were with Deborah; and Naphtali was true to Barak; into the valley they went rushing out at his feet. In Reuben there were divisions, and great searchings of heart.
| למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב׃ | 16 |
Why did you keep quiet among the sheep, hearing nothing but the watchers piping to the flocks?
| גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃ | 17 |
Gilead was living over Jordan; and Dan was waiting in his ships; Asher kept in his place by the sea's edge, living by his inlets.
| זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃ | 18 |
It was the people of Zebulun who put their lives in danger, even to death, with Naphtali on the high places of the field.
| באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃ | 19 |
The kings came on to the fight, the kings of Canaan were warring; in Taanach by the waters of Megiddo: they took no profit in money.
| מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא׃ | 20 |
The stars from heaven were fighting; from their highways they were fighting against Sisera.
| נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃ | 21 |
The river Kishon took them violently away, stopping their flight, the river Kishon. Give praise, O my soul, to the strength of the Lord!
| אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו׃ | 22 |
Then loudly the feet of the horses were sounding with the stamping, the stamping of their war-horses.
| אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃ | 23 |
A curse, a curse on Meroz! said the angel of the Lord. A bitter curse on her townspeople! Because they came not to the help of the Lord, to the help of the Lord among the strong ones.
| תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃ | 24 |
Blessings be on Jael, more than on all women! Blessings greater than on any in the tents!
| מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃ | 25 |
His request was for water, she gave him milk; she put butter before him on a fair plate.
| ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃ | 26 |
She put out her hand to the tent-pin, and her right hand to the workman's hammer; and she gave Sisera a blow, crushing his head, wounding and driving through his brow.
| בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃ | 27 |
Bent at her feet he went down, he was stretched out; bent at her feet he went down; where he was bent down, there he went down in death.
| בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃ | 28 |
Looking out from the window she gave a cry, the mother of Sisera was crying out through the window, Why is his carriage so long in coming? When will the noise of his wheels be sounding?
| חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה׃ | 29 |
Her wise women gave answer to her, yes, she made answer again to herself,
| הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃ | 30 |
Are they not getting, are they not parting the goods among them: a young girl or two to every man; and to Sisera robes of coloured needlework, worked in fair colours on this side and on that, for the neck of the queen?
| כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃ | 31 |
So may destruction come on all your haters, O Lord; but let your lovers be like the sun going out in his strength. And for forty years the land had peace.
