שופטים 21
| ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה׃ | 1 |
Now the children of Israel swore in Massephath, saying, No man of us shall give his daughter to Benjamin for a wife.
| ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול׃ | 2 |
And the people came to Baethel, and sat there until evening before God: and they lifted up their voice and wept with a great weeping;
| ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד׃ | 3 |
and said, Wherefore, O Lord God of Israel, has this come to pass, that to-day one tribe should be counted [as missing] from Israel?
| ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים׃ | 4 |
And it came to pass on the morrow that the people rose up early, and built there an altar, and offered up whole-burnt-offerings and peace offerings.
| ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת׃ | 5 |
And the children of Israel said, Who of all the tribes of Israel, went not up in the congregation to the Lord? for there was a great oath concerning those who went not up to the Lord to Massephath, saying, He shall surely be put to death.
| וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל׃ | 6 |
And the children of Israel relented toward Benjamin their brother, and said, To-day one tribe is cut off from Israel.
| מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים׃ | 7 |
What shall we do for wives for the rest that remain? whereas we have sworn by the Lord, not to give them of our daughters for wives.
| ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל׃ | 8 |
And they said, What one [man is there] of the tribes of Israel, who went not up to the Lord to Massephath? and, behold, no man came to the camp from Jabis Galaad to the assembly.
| ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד׃ | 9 |
And the people were numbered, and there was not there a man from the inhabitants of Jabis Galaad.
| וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף׃ | 10 |
And the congregation sent thither twelve thousand men of the strongest, and they charged them, saying, Go ye and smite the inhabitants of Jabis Galaad with the edge of the sword.
| וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו׃ | 11 |
And this shall ye do: every male and every woman that has known the lying with man ye shall devote [to destruction], but the virgins ye shall save alive: and they did so.
| וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען׃ | 12 |
And they found among the inhabitants of Jabis Galaad four hundred young virgins, who had not known man by lying with him; and they brought them to Selom in the land of Chanaan.
| וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום׃ | 13 |
And all the congregation sent and spoke to the children of Benjamin in the rock Remmon, and invited them to [make] peace.
| וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן׃ | 14 |
And Benjamin returned to the children of Israel at that time, and the children of Israel gave them the women whom they [had] save alive of the daughters of Jabis Galaad; and they were content.
| והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל׃ | 15 |
And the people relented for Benjamin, because the Lord had made a breach in the tribes of Israel.
| ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה׃ | 16 |
And the elders of the congregation said, What shall we do for wives for them that remain? for the women have been destroyed out of Benjamin.
| ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל׃ | 17 |
And they said, [There must be] an inheritance of them that are escaped of Benjamin; and [so] a tribe shall not be destroyed out of Israel.
| ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן׃ | 18 |
For we shall not be able to give them wives of our daughters, because we swore among the children of Israel, saying, Cursed [is] he that gives a wife to Benjamin.
| ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה׃ | 19 |
And they said, Lo! now [there is] a feast of the Lord from year to year in Selom, which is on the north of Baethel, eastward on the way that goes up from Baethel to Sychem, and from the south of Lebona.
| ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים׃ | 20 |
And they charged the children of Benjamin, saying, Go and lie in wait in the vineyards;
| וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן׃ | 21 |
and ye shall see; and lo! if there come out the daughters of the inhabitants of Selom to dance in dances, then shall ye go out of the vineyards and seize for yourselves every man a wife of the daughters of Selom, and go ye into the land of Benjamin.
| והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו׃ | 22 |
And it shall come to pass, when their fathers or their brethren come to dispute with us, that we will say to them, Grant them freely to us, for we have not taken every man his wife in the battle: because ye did not give to them according to the occasion, ye transgressed.
| ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם׃ | 23 |
And the children of Benjamin did so; and they took wives according to their number from the dancers whom they seized: and they went and returned to their inheritance, and built the cities, and dwelt in them.
| ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו׃ | 24 |
And the children of Israel went thence at that time every man to his tribe and his kindred; and they went thence every man to his inheritance.
| בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ | 25 |
And in those days there was no king in Israel; every man did that which was right in his own sight.
