שופטים 20

1 ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יהוה המצפה׃

Tous les enfants d’Israël sortirent, depuis Dan jusqu’à Bersabée et au pays de Galaad, et l’assemblée se réunit comme un seul homme devant Yahweh à Maspha.

2 ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב׃

Les chefs de tout le peuple, toutes les tribus d’Israël, se présentèrent dans l’assemblée du peuple de Dieu: quatre cent mille hommes de pied tirant l’épée.

3 וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃

Et les fils de Benjamin apprirent que les enfants d’Israël étaient montés à Maspha. Les enfants d’Israël dirent: « Parlez: comment ce crime a-t-il été commis! »

4 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון׃

Alors le Lévite, le mari de la femme qui avait été tuée, prit la parole et dit: « J’étais entré à Gabaa de Benjamin, moi et ma concubine, pour y passer la nuit.

5 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת׃

Les habitants de Gabaa se sont levés contre moi et ont entouré pendant la nuit la maison où j’étais; ils avaient l’intention de me tuer, et ils ont fait violence à ma concubine, et elle est morte.

6 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל׃

J’ai saisi ma concubine, je l’ai coupée en morceaux, et je l’ai envoyée dans tout le territoire de l’héritage d’Israël; car ils ont commis un crime et une infamie en Israël.

7 הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם׃

Vous voici tous, enfants d’Israël; consultez-vous, et décidez ici même. »

8 ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו׃

Tout le peuple se leva comme un seul homme en disant: « Nul d’entre nous n’ira dans sa tente, nul ne retournera dans sa maison.

9 ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל׃

Voici maintenant ce que nous ferons à Gabaa: Contre elle d’après le sort!

10 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל׃

Nous prendrons dans toutes les tribus d’Israël dix hommes sur cent, cent sur mille, et mille sur dix mille; ils iront chercher des vivres pour le peuple, afin qu’à leur arrivée on traite Gabaa de Benjamin selon toute l’infamie qu’elle a commise en Israël. »

11 ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים׃

C’est ainsi que tous les hommes d’Israël s’assemblèrent contre la ville, unis comme un seul homme.

12 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃

Les tribus d’Israël envoyèrent des hommes dans toutes les familles de Benjamin pour dire: « Qu’est-ce que ce crime qui a été commis chez vous?

13 ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל׃

Livrez maintenant les hommes pervers qui sont à Gabaa, afin que nous les fassions mourir et que nous ôtions le mal du milieu d’Israël. » Mais les Benjamites ne voulurent pas écouter la voix de leurs frères les enfants d’Israël.

14 ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל׃

Les fils de Benjamin, sortant de leurs villes, s’assemblèrent à Gabaa pour partir en guerre contre les enfants d’Israël.

15 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור׃

Les fils de Benjamin, sortis des villes, furent recensés en ce jour au nombre de vingt-six mille, tirant l’épée, sans compter les habitants de Gabaa, formant sept cents hommes d’élite.

16 מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא יחטא׃

Parmi tout ce peuple il y avait sept cents hommes d’élite qui ne se servaient pas de la main droite; tous ces combattants pouvaient lancer avec la fronde une pierre à un cheveu, sans le manquer.

17 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה׃

Le nombre des hommes d’Israël recensés, non compris ceux de Benjamin, fut de quatre cent mille tirant l’épée, tous gens de guerre.

18 ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה׃

Et les enfants d’Israël, s’étant levés, montèrent à Béthel, et consultèrent Dieu, en disant: « Qui de nous montera le premier pour combattre les fils de Benjamin? » Yahweh répondit: « Que Juda monte le premier. »

19 ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה׃

Les enfants d’Israël se mirent en marche dès le matin, et ils campèrent contre Gabaa.

20 ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה׃

Les hommes d’Israël s’avancèrent pour combattre ceux de Benjamin, et les hommes d’Israël se rangèrent en bataille contre eux, devant Gabaa.

21 ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה׃

Alors les fils de Benjamin sortirent de Gabaa, et ils couchèrent par terre ce jour-là vingt-deux mille hommes d’Israël.

22 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון׃

Le peuple, savoir les hommes d’Israël, affermirent leur courage, et ils se rangèrent de nouveau en bataille dans le lieu où ils s’étaient placés le premier jour.

23 ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו׃

Et les enfants d’Israël montèrent et ils pleurèrent devant Yahweh jusqu’au soir; et ils consultèrent Yahweh, en disant: « Marcherai-je encore pour combattre les fils de Benjamin, mon frère? » Yahweh répondit: « Montez contre lui. »

24 ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני׃

Les enfants d’Israël s’approchèrent des fils de Benjamin, le second jour;

25 ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב׃

et, ce second jour, les fils de Benjamin sortirent de Gabaa à leur rencontre, et ils couchèrent encore par terre dix-huit mille hommes des enfants d’Israël, tous tirant l’épée.

26 ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה׃

Tous les enfants d’Israël et tout le peuple montèrent et vinrent à Béthel; ils pleurèrent, assis là devant Yahweh; ils jeûnèrent en ce jour jusqu’au soir, et ils offrirent des holocaustes et des sacrifices pacifiques devant Yahweh.

27 וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם׃

Et les enfants d’Israël consultèrent Yahweh, — en ces jours-là, l’arche de l’alliance de Dieu était là,

28 ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃

et Phinées, fils d’Eléazar, fils d’Aaron, se tenait devant elle, en ces jours, — et ils dirent: « Marcherai-je encore pour combattre les fils de Benjamin, mon frère, ou bien dois-je cesser? » Yahweh répondit: « Montez, car demain je les livrerai en ta main. »

29 וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב׃

Alors Israël plaça une embuscade autour de Gabaa,

30 ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם׃

et, le troisième jour, les enfants d’Israël montèrent contre les fils de Benjamin; ils se rangèrent en bataille devant Gabaa, comme les autres fois.

31 ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃

Et les fils de Benjamin sortirent à la rencontre du peuple, en se laissant attirer loin de la ville. Ils commencèrent à frapper et à tuer parmi le peuple, comme les autres fois, sur les routes dont l’une monte à Béthel et l’autre à Gabaa, dans la campagne; ils tuèrent environ trente hommes d’Israël.

32 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל המסלות׃

Les fils de Benjamin disaient: « Les voilà battus devant nous comme auparavant! » Et les enfants d’Israël disaient: « Fuyons, et attirons-les loin de la ville, sur ces route. »

33 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע׃

Tous les hommes d’Israël quittèrent leur position et se rangèrent à Baal-Thamar; en même temps l’embuscade d’Israël s’élança de son poste, de la plaine de Gabaa.

34 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה׃

Dix mille hommes d’élite de tout Israël arrivèrent ainsi de devant Gabaa. Le combat fut rude, et les fils de Benjamin ne se doutaient pas que le malheur allait les atteindre.

35 ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב׃

Yahweh battit Benjamin devant Israël, et les enfants d’Israël tuèrent ce jour-là à Benjamin vingt-cinq mille et cent hommes, tous tirant l’épée.

36 ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה׃

Les fils de Benjamin virent donc qu’ils étaient battus. Les hommes d’Israël n’avaient, en effet, cédé du terrain à Benjamin que parce qu’ils avaient confiance dans l’embuscade qu’ils avaient placée contre Gabaa.

37 והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב׃

Quant aux hommes de l’embuscade, ils se jetèrent promptement sur Gabaa; puis, s’avançant, les hommes de l’embuscade frappèrent toute la ville du tranchant de l’épée.

38 והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר׃

Or il y avait ce signe convenu, entre les hommes d’Israël et ceux de l’embuscade. que ceux-ci feraient monter de la ville un nuage de fumée.

39 ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃

Les hommes d’Israël firent alors volte-face dans la bataille. Les Benjamites leur avaient tué déjà environ trente hommes, et ils disaient: « Certainement les voilà battus devant nous comme dans le premier combat! »

40 והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה׃

Mais le nuage commençait à s’élever de la ville comme une colonne de fumée, et les Benjamites, regardant derrière eux, aperçurent la ville entière qui montait en feu vers le ciel.

41 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה׃

Les hommes d’Israël firent volte-face, et les hommes de Benjamin furent épouvantés en voyant que le malheur les atteignait.

42 ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו׃

Ils tournèrent le dos devant les hommes d’Israël, par le chemin du désert; mais les combattants les serrèrent de prés, et ils tuèrent ceux des villes chacun en leurs propres endroits.

43 כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש׃

Ils cernèrent Benjamin, ils le poursuivirent, ils l’écrasèrent là où il faisait halte, jusqu’en face de Gabaa, du côté du soleil levant.

44 ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל׃

Il tomba dix-huit mille hommes de Benjamin, tous hommes vaillants.

45 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש׃

Ceux qui restaient tournèrent le dos et s’enfuirent vers le désert, vers le rocher de Remmon. Les hommes d’Israël tuèrent cinq mille hommes sur les routes; ils les serrèrent de près jusqu’à Gédéon, et ils en tuèrent deux mille.

46 ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל׃

Le nombre total des Benjamites qui périrent ce jour-là fut de vingt-cinq mille hommes tirant l’épée, tous hommes vaillants.

47 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים׃

Six cents hommes qui avaient tourné le dos et s’étaient enfuis au désert, vers le rocher de Remmon, demeurèrent au rocher de Remmon pendant quatre mois.

48 ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש׃

Les hommes d’Israël revinrent vers les fils de Benjamin, et ils les frappèrent du tranchant de l’épée, depuis les villes, hommes et troupeaux, jusqu’à tout ce qu’on put trouver. Ils mirent aussi le feu à toutes les villes qu’ils trouvèrent.