< שופטים 18 >
בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה׃ | 1 |
In those days there was no king in Israel: and in those days the tribe of the Danites sought them an inheritance to dwell in; for unto that day [their] inheritance had not fallen unto them among the tribes of Israel.
וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם׃ | 2 |
And the children of Dan sent of their family five men from their whole number, men of valour, from Zorah, and from Eshtaol, to spy out the land, and to search it; and they said unto them, Go, search the land: and they came to the hill country of Ephraim, unto the house of Micah, and lodged there.
המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה׃ | 3 |
When they were by the house of Micah, they knew the voice of the young man the Levite: and they turned aside thither, and said unto him, Who brought thee hither? and what doest thou in this place? and what hast thou here?
ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן׃ | 4 |
And he said unto them, Thus and thus hath Micah dealt with me, and he hath hired me, and I am become his priest.
ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה׃ | 5 |
And they said unto him, Ask counsel, we pray thee, of God, that we may know whether our way which we go shall be prosperous.
ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה׃ | 6 |
And the priest said unto them, Go in peace: before the LORD is your way wherein ye go.
וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם׃ | 7 |
Then the five men departed, and came to Laish, and saw the people that were therein, how they dwelt in security, after the manner of the Zidonians, quiet and secure; for there was none in the land, possessing authority, that might put [them] to shame in any thing, and they were far from the Zidonians, and had no dealings with any man.
ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃ | 8 |
And they came unto their brethren to Zorah and Eshtaol: and their brethren said unto them, What [say] ye?
ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ׃ | 9 |
And they said, Arise, and let us go up against them: for we have seen the land, and, behold, it is very good: and are ye still? be not slofthful to go and to enter in to possess the land.
כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ׃ | 10 |
When ye go, ye shall come unto a people secure, and the land is large: for God hath given it into your hand; a place where there is no want of any thing that is in the earth.
ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה׃ | 11 |
And there set forth from thence of the family of the Danites, out of Zorah and out of Eshtaol, six hundred men girt with weapons of war.
ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃ | 12 |
And they went up, and encamped in Kiriath-jearim, in Judah: wherefore they called that place Mahaneh-dan unto this day: behold, it is behind Kirjath-jearim.
ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה׃ | 13 |
And they passed thence unto the hill country of Ephraim, and came unto the house of Micah.
ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו׃ | 14 |
Then answered the five men that went to spy out the country of Laish, and said unto their brethren, Do ye know that there is in these houses an ephod, and teraphim, and a graven image, and a molten image? now therefore consider what ye have to do.
ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום׃ | 15 |
And they turned aside thither, and came to the house of the young man the Levite, even unto the house of Micah, and asked him of his welfare.
ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן׃ | 16 |
And the six hundred men girt with their weapons of war, who were of the children of Dan, stood by the entering of the gate.
ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה׃ | 17 |
And the five men that went to spy out the land went up, and came in thither, and took the graven image, and the ephod, and the teraphim, and the molten image: and the priest stood by the entering of the gate with the six hundred men girt with weapons of war.
ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים׃ | 18 |
And when these went into Micah’s house and fetched the graven image, the ephod, and the teraphim, and the molten image, the priest said unto them, What do ye?
ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל׃ | 19 |
And they said unto him, Hold thy peace, lay thine hand upon thy mouth, and go with us, and be to us a father and a priest: is it better for thee to be priest unto the house of one man, or to be priest unto a tribe and a family in Israel?
וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם׃ | 20 |
And the priest’s heart was glad, and he took the ephod, and the teraphim, and the graven image, and went in the midst of the people.
ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם׃ | 21 |
So they turned and departed, and put the little ones and the cattle and the goods before them.
המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן׃ | 22 |
When they were a good way from the house of Micah, the men that were in the houses near to Micah’s house were gathered together, and overtook the children of Dan.
ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת׃ | 23 |
And they cried unto the children of Dan. And they turned their faces, and said unto Micah, What aileth thee, that thou comest with such a company?
ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך׃ | 24 |
And he said, Ye have taken away my gods which I made, and the priest, and are gone away, and what have I more? and how then say ye unto me, What aileth thee?
ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך׃ | 25 |
And the children of Dan said unto him, Let not thy voice be heard among us, lest angry fellows fall upon you, and thou lose thy life, with the lives of thy household.
וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו׃ | 26 |
And the children of Dan went their way: and when Micah saw that they were too strong for him, he turned and went back unto his house.
והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש׃ | 27 |
And they took that which Micah had made, and the priest which he had, and came unto Laish, unto a people quiet and secure, and smote them with the edge of the sword; and they burnt the city with fire.
ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה׃ | 28 |
And there was no deliverer, because it was far from Zidon, and they had no dealings with any man; and it was in the valley that lieth by Beth-rehob. And they built the city, and dwelt therein.
ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה׃ | 29 |
And they called the name of the city Dan, after the name of Dan their father, who was born unto Israel: howbeit the name of the city was Laish at the first.
ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ׃ | 30 |
And the children of Dan set up for themselves the graven image: and Jonathan, the son of Gershom, the son of Moses, he and his sons were priests to the tribe of the Danites until the day of the captivity of the land.
וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה׃ | 31 |
So they set them up Micah’s graven image which he made, all the time that the house of God was in Shiloh.