שופטים 13

1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃

And the sons of Israel again did that which was evil in the sight of Jehovah, and Jehovah delivered them into the hand of the Philistines forty years.

2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃

And there was a certain man of Zorah, of the family of the Danites, whose name was Manoah, and his wife was barren, and did not bear.

3 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃

And the agent of Jehovah appeared to the woman, and said to her, Behold now, thou are barren, and do not bear, but thou shall conceive, and bear a son.

4 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃

Now therefore beware, I pray thee, and drink no wine nor strong drink, and do not eat any unclean thing,

5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃

for, lo, thou shall conceive, and bear a son. And no razor shall come upon his head, for the child shall be a Nazirite to God from the womb. And he shall begin to save Israel out of the hand of the Philistines.

6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃

Then the woman came and told her husband, saying, A man of God came to me, and his countenance was like the countenance of the agent of God, very awesome. And I did not ask him from where he was, neither did he tell me his name,

7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃

but he said to me, Behold, thou shall conceive, and bear a son. And now drink no wine nor strong drink, and do not eat any unclean thing, for the child shall be a Nazirite to God from the womb to the day of his death.

8 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃

Then Manoah entreated Jehovah, and said, Oh, Lord, I pray thee, let the man of God whom thou sent come again to us, and teach us what we shall do to the child that shall be born.

9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃

And God hearkened to the voice of Manoah, and the agent of God came again to the woman as she sat in the field, but Manoah her husband was not with her.

10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃

And the woman made haste, and ran, and told her husband, and said to him, Behold, the man has appeared to me, who came to me the other day.

11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃

And Manoah arose, and went after his wife, and came to the man, and said to him, Are thou the man who spoke to the woman? And he said, I am.

12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃

And Manoah said, Now let thy words come to pass. What shall be the ordering of the child, and what shall we do to him?

13 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃

And the agent of Jehovah said to Manoah, Of all that I said to the woman let her beware.

14 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃

She may not eat of anything that comes of the vine, neither let her drink wine or strong drink, nor eat any unclean thing. All that I commanded her let her observe.

15 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃

And Manoah said to the agent of Jehovah, I pray thee, let us detain thee, that we may make ready a kid for thee.

16 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃

And the agent of Jehovah said to Manoah, Though thou detain me, I will not eat of thy bread, and if thou will make ready a burnt offering, thou must offer it to Jehovah. For Manoah did not know that he was the agent of Jehovah.

17 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃

And Manoah said to the agent of Jehovah, What is thy name, that, when thy words come to pass, we may do thee honor?

18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃

And the agent of Jehovah said to him, Why do thou ask after my name, seeing it is wonderful?

19 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃

So Manoah took the kid with the meal offering, and offered it upon the rock to Jehovah. And the agent did wondrously, and Manoah and his wife looked on,

20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃

for it came to pass, when the flame went up toward heaven from off the altar, that the agent of Jehovah ascended in the flame of the altar. And Manoah and his wife looked on, and they fell on their faces to the ground.

21 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃

But the agent of Jehovah appeared no more to Manoah or to his wife. Then Manoah knew that he was the agent of Jehovah.

22 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃

And Manoah said to his wife, We shall surely die, because we have seen God.

23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃

But his wife said to him, If Jehovah were pleased to kill us, he would not have received a burnt offering and a meal offering at our hand, neither would he have shown us all these things, nor would at this time have told such things as these.

24 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃

And the woman bore a son, and called his name Samson. And the child grew, and Jehovah blessed him.

25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃

And the Spirit of Jehovah began to move him in Mahaneh-dan, between Zorah and Eshtaol.