שופטים 13

1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃

以色列子民又行了上主視為惡的事，因此上主把他們交於培肋舍特人手中四十年之久。

2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃

那時，在祚辣有一個人，屬於丹支派，名叫瑪諾亞，他的妻子是個石女，從未生育。

3 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃

上主的使者顯現給那婦人，對她說：「看，你原是個石女，從未生育，但是你要懷孕生子。

4 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃

今後要留心：清酒濃酒都不可喝，各種不潔的東西也不可吃!

5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃

看，你將懷孕生子，剃刀不可觸及他的頭，因為這孩子從母胎就是獻於上主的；他要開始從培肋舍特人手中拯救以色列。」

6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃

那婦人遂去告訴自己的丈夫說：「有一個天主的人來到我這裏，他的容貌好像天主的使者，極其威嚴；我沒有問他從那裏來；他也沒有告訴我他的名字。

7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃

他對我說：看，你將懷孕生子，從今以後清酒濃酒都不可喝，各種不潔的東西都不可吃，因為這孩從母胎一直到死，是獻於天主的。」

8 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃

瑪諾亞就向上主懇求說：「我主! 求你叫你所派的那位天主的人再到我們這裏來! 指教我們對於將生的嬰孩應該作什麼﹖」

9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃

天主聽了瑪諾亞的話；天主的使者又來到那婦人跟前；那時她正坐在田間，她的丈夫沒有同她在一起。

10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃

那婦人就急速跑去告訴丈夫說：「看，那天來我跟前的那個人，又顯現給我了。」

11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃

瑪諾亞就起來，跟著妻子來到那人跟前，對他說：「你就是向這婦人說話的那人嗎﹖」他回答說：「我就是。」

12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃

瑪諾亞向他說：「當你的話應驗的時候，我們應該怎樣管教這孩子﹖要怎樣待他﹖」

13 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃

上主的使者對瑪諾亞說：「我給這婦人所說的一切，她都當留神：

14 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃

凡葡萄樹所結的，她不能吃；清酒濃酒她不能喝，各種不潔的東西她不能吃；凡我所吩咐她的，她都該遵守。」

15 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃

瑪諾亞對上主的使者說：「請容許我留你，為你預備一隻小山羊。」

16 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃

上主的使者對瑪諾亞說：「你雖然劉我，我卻不吃你得食物；假使你要獻一全燔祭，就當獻於上主。」因瑪諾亞當時還不知道他是上主的使者。

17 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃

瑪諾亞問上主的使者說：「你叫什麼名字﹖當你的話應驗的時候，我們好恭敬你。」

18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃

上主的使者回答說：「你為什麼問我的名字﹖它是奧妙的。」

19 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃

瑪諾亞取了一隻小山羊和素祭，在一塊磐石上獻於行奇事的上主。

20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃

當火燄從祭壇上向天升起時，上主的使者也在祭壇的火燄中上升了。瑪諾亞和他的妻子看見這事，就俯伏在地上。

21 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃

上主的使者沒有再顯現給瑪諾亞和他的妻子，那時瑪諾亞才知道他是上主的使者。

22 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃

瑪諾亞對自己的妻子說：「我們必定要死，因為我們看見了天主。」

23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃

但他妻子對他說：「如果上主有意叫我們死，必定不會悅納我們的手所獻的全燔祭和素祭，必不會使我們看見這些事，也不會使我們聽到像現在這樣的話。」

24 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃

後來那婦人生了一個兒子，給他起名叫三松；孩子漸漸長大，上主祝福了他。

25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃

在瑪哈乃丹，即在祚辣與厄市陶耳之間，上主的神開始感動他。