שופטים 10

1 ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים׃

E depois de Abimelech, se levantou, para livrar a Israel, Tola, filho de Puah, filho de Dodo, homem de Issacar: e habitava em Samir, na montanha de Ephraim.

2 וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר׃

E julgou a Israel vinte e três anos: e morreu, e foi sepultado em Samir.

3 ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה׃

E depois dele se levantou Jair, gileadita, e julgou a Israel vinte e dois anos.

4 ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד׃

E tinha este trinta filhos, que cavalgavam sobre trinta jumentos; e tinham trinta cidades, a que chamaram Havoth-jair, até ao dia de hoje; as quais estão na terra de Gilead.

5 וימת יאיר ויקבר בקמון׃

E morreu Jair, e foi sepultado em Camon.

6 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו׃

Então tornaram os filhos de Israel a fazer o que parecia mal aos olhos do Senhor, e serviram aos baalins, e a Astaroth, e aos deuses da Síria, e aos deuses de Sidon, e aos deuses de Moab, e aos deuses dos filhos de Ammon, e aos deuses dos philisteus: e deixaram ao Senhor, e não o serviram.

7 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון׃

E a ira do Senhor se acendeu contra Israel: e vendeu-os em mão dos philisteus, e em mão dos filhos de Ammon.

8 וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד׃

E naquele mesmo ano oprimiram e vexaram aos filhos de Israel: dezoito anos oprimiram a todos os filhos de Israel que estavam de além do Jordão, na terra dos amorreus, que está em Gilead.

9 ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד׃

Até os filhos de Ammon passaram o Jordão, para pelejar também contra Judá, e contra Benjamin, e contra a casa de Ephraim: de maneira que Israel ficou mui angustiado.

10 ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים׃

Então os filhos de Israel clamaram ao Senhor, dizendo: Contra ti havemos pecado, em que deixamos a nosso Deus, e em que servimos aos baalins.

11 ויאמר יהוה אל בני ישראל הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים׃

Porém o Senhor disse aos filhos de Israel: Porventura dos egípcios, e dos amorreus, e dos filhos de Ammon, e dos philisteus,

12 וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם׃

E dos sidônios, e dos amalequitas, e dos maonitas, que vos oprimiam, quando a mim chamastes, não vos livrei eu então da sua mão?

13 ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם׃

Contudo vós me deixastes a mim, e servistes a outros deuses: pelo que não vos livrarei mais.

14 לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם׃

Andai, e clamai aos deuses que escolhestes: que vos livrem eles no tempo do vosso aperto.

15 ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה׃

Mas os filhos de Israel disseram ao Senhor: pecamos, faze-nos conforme a tudo quanto te parecer bem aos teus olhos; tão somente te rogamos que nos livres neste dia.

16 ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל׃

E tiraram os deuses alheios do meio de si, e serviram ao Senhor: então se angustiou a sua alma por causa do trabalho de Israel.

17 ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה׃

E os filhos de Ammon se convocaram, e se puseram em campo em Gilead: e também os de Israel se congregaram, e se puseram em campo em Mispah.

18 ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד׃

Então o povo, os príncipes de Gilead disseram uns aos outros: Quem será o varão que começará a pelejar contra os filhos de Ammon? ele será por Cabeça de todos os moradores de Gilead