יהושע 23

1 ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים׃

Efter lång tid, sedan Herren hade låtit Israel komma till ro för alla deras fiendar omkring sig; och Josua nu gammal och väl till ålders kommen var;

2 ויקרא יהושע לכל ישראל לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם אני זקנתי באתי בימים׃

Kallade han till sig hela Israel, och deras äldsta, höfvitsmän, domare och ämbetsmän, och sade till dem: Jag är gammal och väl till ålders;

3 ואתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לכל הגוים האלה מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃

Och I hafven sett allt det Herren edar Gud gjort hafver på all dessa folken här för eder; ty Herren edar Gud hafver sjelf stridt för eder.

4 ראו הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש׃

Ser, jag hafver utskift eder de folk, som ännu qvare äro, genom lott, hvarjo slägtene sin arfvedel, allt ifrå Jordan, och all de folk, som jag utrotat hafver; och ifrå stora hafvet vesterut.

5 ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם׃

Och Herren edar Gud skall utdrifva dem för eder, och utrota dem ifrån eder, så att I skolen intaga deras land, såsom Herren edar Gud eder sagt hafver.

6 וחזקתם מאד לשמר ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה לבלתי סור ממנו ימין ושמאול׃

Så varer nu fast frimodige, att I hållen och gören allt det som skrifvet står i Mose lagbok; att I icke viken derifrå, antingen på den högra sidon eller på den venstra;

7 לבלתי בוא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם׃

Att I icke kommen ibland dessa återlefda folken, som med eder ännu äro; och I icke ihågkommen, eller svärjen vid deras gudars namn, eller tjenen dem, eller tillbedjen dem;

8 כי אם ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה׃

Utan håller eder intill Herran edar Gud, såsom I intill denna dag gjort hafven.

9 ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא עמד איש בפניכם עד היום הזה׃

Så skall Herren fördrifva för eder stor och mägtig folk; och ingen hafver kunnat stå eder emot allt intill denna dag.

10 איש אחד מכם ירדף אלף כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם׃

En af eder skall jaga tusende; ty Herren edar Gud strider för eder, såsom han eder sagt hafver.

11 ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את יהוה אלהיכם׃

Derföre bevarer edra själar granneliga, att I hafven Herran edar Gud kär.

12 כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם׃

Men om I vänden eder härifrå, och hållen eder intill dessa återlefda folken, och befrynden eder med dem i giftermål, så att I kommen ibland dem, och de ibland eder;

13 ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃

Så veter, att Herren edar Gud skall icke mer fördrifva all dessa folken för eder; utan de skola eder varda till snaro och nät, och till en staka i edra sido, och till en törnagadd i edor ögon, tilldess han förgör eder utu det goda landet, som Herren edar Gud eder gifvit hafver.

14 והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד׃

Si, jag går i dag alla verldenes väg, och I skolen veta af allt hjerta, och af allo själ, att icke ett ord felat hafver på allt det goda, som Herren edar Gud eder sagt hafver; allt är skedt, och intet tillbakablifvet.

15 והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃

Lika som nu allt det goda kommet är, som Herren edar Gud eder sagt hafver, så skall ock Herren låta komma öfver eder allt ondt, tilldess han förgör eder utu detta goda landet, som Herren edar Gud eder gifvit hafver;

16 בעברכם את ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם׃

Om I Herrans edars Guds förbund öfverträden, som han eder budit hafver, och gången bort, och tjenen andra gudar, och tillbedjen dem; så att Herrans vrede förgrymmar sig öfver eder, och snarliga förgör eder utu det goda landet, som han eder gifvit hafver.