יהושע 22

1 אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה׃

Então Josué chamou os rubenitas, e os gaditas, e a meia tribo de Manasseh,

2 ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם׃

E disse-lhes: Tudo quanto Moisés, o servo do Senhor, vos ordenou, guardastes: e à minha voz obedecestes em tudo quanto vos ordenei.

3 לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את משמרת מצות יהוה אלהיכם׃

A vossos irmãos por tanto tempo até ao dia de hoje não desamparastes: antes tivestes cuidado da guarda do mandamento do Senhor vosso Deus.

4 ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן׃

E agora o Senhor vosso Deus deu repouso a vossos irmãos, como lhes tinha prometido: voltai-vos pois agora, e ide-vos a vossas tendas, à terra da vossa possessão, que Moisés, o servo do Senhor, vos deu de além do Jordão.

5 רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם׃

Tão somente tende cuidado de guardar com diligência o mandamento e a lei que Moisés, o servo do Senhor, vos mandou: que ameis ao Senhor vosso Deus, e andeis em todos os seus caminhos, e guardeis os seus mandamentos, e vos achegueis a ele, e o sirvais com todo o vosso coração, e com toda a vossa alma

6 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם׃

Assim Josué os abençoou; e despediu-os, e foram-se às suas tendas.

7 ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם׃

Porquanto Moisés dera herança em Basan a meia tribo de Manasseh; porém à outra metade deu Josué entre seus irmãos, de aquém do Jordão para o ocidente; e enviando-os Josué também à suas tendas, os abençoou;

8 ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם׃

E falou-lhes, dizendo: voltai-vos às vossas tendas com grandes riquezas, e com muitíssimo gado, com prata, e com ouro, e com metal, e com ferro, e com muitíssimos vestidos: e com vossos irmãos reparti o despojo dos vossos inimigos.

9 וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה׃

Assim os filhos de Ruben, e os filhos de Gad, e a meia tribo de Manasseh voltaram, e partiram dos filhos de Israel, de Silo, que está na terra de Canaan; para se irem à terra de Gilead, à terra da sua possessão, de que foram feitos possuidores, conforme ao dito do Senhor pelo ministério de Moisés.

10 ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן מזבח גדול למראה׃

E, vindo eles aos limites do Jordão, que estão na terra de Canaan, ali os filhos de Ruben, e os filhos de Gad, e a meia tribo de Manasseh edificaram um altar junto ao Jordão, um altar de grande aparência.

11 וישמעו בני ישראל לאמר הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל׃

E ouviram os filhos de Israel dizer: Eis que os filhos de Ruben, e os filhos de Gad, e a meia tribo de Manasseh edificaram um altar na frente da terra de Canaan, nos limites do Jordão, da banda dos filhos de Israel.

12 וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא׃

O que os filhos de Israel ouvindo, ajuntou-se toda a congregação dos filhos de Israel em Silo, para sairem contra eles em exército.

13 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן׃

E enviaram os filhos de Israel aos filhos de Ruben, e aos filhos de Gad, e à meia tribo de Manasseh, para a terra de Gilead, a Phineas, filho de Eleazar, o sacerdote;

14 ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל׃

E a dez príncipes com ele, de cada casa paterna um príncipe, de todas as tribos de Israel: e cada um era Cabeça da casa de seus pais nos milhares de Israel.

15 ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר׃

E, vindo eles, aos filhos de Ruben, e aos filhos de Gad, e à meia tribo de Manasseh, à terra de Gilead, falaram com eles, dizendo:

16 כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה׃

Assim diz toda a congregação do Senhor: Que transgressão é esta, com que transgredistes contra o Deus de Israel, tornando-vos hoje de após do Senhor, edificando-vos um altar, para vos rebelardes contra o Senhor?

17 המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה׃

Foi-nos pouco a iniquidade de Peor? de que ainda até ao dia de hoje não estamos purificados, ainda que houve castigo na congregação do Senhor?

18 ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף׃

E hoje vos tornais de após do Senhor: será que, rebelando-vos hoje contra o Senhor, amanhã se irará contra toda a congregação de Israel

19 ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו׃

Se é, porém, que a terra da vossa possessão é imunda, passai-vos para a terra da possessão do Senhor, onde habita o tabernáculo do Senhor, e tomai possessão entre nós: mas não vos rebeleis contra o Senhor, nem tão pouco vos rebeleis contra nós, edificando-vos um altar, a fora do altar do Senhor nosso Deus

20 הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו׃

Não cometeu Acan, filho de Zera, transgressão no tocante ao anátema? e não veio ira sobre toda a congregação de Israel? assim que aquele homem não morreu só na sua iniquidade.

21 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל׃

Então responderam os filhos de Ruben, e os filhos de Gad, e a meia tribo de Manasseh, e disseram aos Cabeças dos milhares de Israel:

22 אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה׃

O Deus dos deuses, o Senhor, ele o sabe, e Israel mesmo o saberá; se é por rebeldia, ou por transgressão contra o Senhor, hoje não nos preserve;

23 לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים יהוה הוא יבקש׃

Se nós edificamos altar para nos tornar de após do Senhor, ou para sobre ele oferecer holocausto e oferta de manjares, ou sobre ele fazer oferta pacífica, o Senhor mesmo de nós o requeira.

24 ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל׃

E, se o não fizemos por receio disto, dizendo: Amanhã vossos filhos virão a falar a nossos filhos, dizendo: Que tendes vós com o Senhor Deus de Israel?

25 וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה׃

Pois o Senhor pôs o Jordão por termo entre nós e vós, ó filhos de Ruben, e filhos de Gad; não tendes parte no Senhor: e assim bem poderiam vossos filhos fazer desistir a nossos filhos de temer ao Senhor.

26 ונאמר נעשה נא לנו לבנות את המזבח לא לעולה ולא לזבח׃

Pelo que dissemos: Façamos agora, e nos edifiquemos um altar: não para holocausto, nem para sacrifício,

27 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה׃

Mas para que entre nós e vós, e entre as nossas gerações depois de nós, nos seja em testemunho, para podermos exercitar o serviço do Senhor diante dele com os nossos holocaustos, e com os nossos sacrifícios, e com as nossas ofertas pacíficas: e para que vossos filhos não digam amanhã a nossos filhos: Não tendes parte no Senhor

28 ונאמר והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי עד הוא בינינו וביניכם׃

Pelo que dissemos: Quando for que amanhã assim nos digam a nós e às nossas gerações, então diremos: vede o modelo do altar do Senhor que fizeram nossos pais, não para holocausto nem para sacrifício, porém para ser testemunho entre nós e vós.

29 חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו׃

Nunca tal nos aconteça, que nos rebelassemos contra o Senhor, ou que hoje nos tornássemos de após do Senhor, edificando altar para holocausto, oferta de manjares ou sacrifício, fora do altar do Senhor nosso Deus, que está perante o seu tabernáculo.

30 וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם׃

Ouvindo pois Phineas, o sacerdote, e os príncipes da congregação, e os Cabeças dos milhares de Israel, que com ele estavam, as palavras que disseram os filhos de Ruben, e os filhos de Gad, e os filhos de Manasseh, pareceu bem aos seus olhos.

31 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה׃

E disse Phineas, filho de Eleazar, o sacerdote, aos filhos de Ruben, e aos filhos de Gad, e aos filhos de Manasseh: Hoje sabemos que o Senhor está no meio de nós; porquanto não cometestes transgressão contra o Senhor: agora livrastes os filhos de Israel da mão do Senhor.

32 וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל וישבו אותם דבר׃

E tornou-se Phineas, filho de Eleazar, o sacerdote, com os príncipes, de com os filhos de Ruben, e de com os filhos de Gad, da terra de Gilead à terra de Canaan, aos filhos de Israel: e trouxeram-lhes a resposta.

33 וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה׃

E pareceu a resposta boa aos olhos dos filhos de Israel, e os filhos de Israel louvaram a Deus: e não falaram mais de subir contra eles em exército, para destruírem a terra em que habitavam os filhos de Ruben e os filhos de Gad.

34 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים׃

E os filhos de Ruben e os filhos de Gad puseram ao altar o nome Ed: para que seja testemunho entre nós que o Senhor é Deus.