יהושע 20

1 וידבר יהוה אל יהושע לאמר׃

Then the Lord told Joshua,

2 דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה׃

“Tell the Israelites, ‘Assign sanctuary towns, as I instructed you through Moses.

3 לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם׃

Then any man who kills somebody by accident, unintentionally, can run there and they will be protected from those who wish to take revenge.

4 ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם׃

When he gets to one of these towns, he shall state his case to the elders at the town gates. They must allow him to enter, and they will also arrange a place for him to stay.

5 וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום׃

If the one seeking revenge comes looking for the man, they must not hand the one who committed manslaughter over to him, because he killed someone unintentionally and without deliberate hatred.

6 וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם׃

He shall remain in that town until he has received a public trial and a verdict has been given, and until the death of the high priest of the time. Then he is free to return to his home, back to the town from where he ran away.’”

7 ויקדשו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה׃

So they assigned the following sanctuary towns: Kedesh of Galilee, in the hill country of Naphtali; Shechem, in the hill country of Ephraim; and Kiriath-arba (or Hebron), in the hill country of Judah.

8 ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ראמת בגלעד ממטה גד ואת גלון בבשן ממטה מנשה׃

On the other side of the Jordan, east of Jericho, they assigned: Bezer, in the wilderness on the plateau, from the tribe of Reuben; Ramoth in Gilead, from the tribe of Gad; and Golan in Bashan, from the tribe of Manasseh.

9 אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה׃

These were the assigned towns for all the Israelites, as well as for the foreigners living among them. Anyone who unintentionally killed someone could go there so they would not be killed by those who wished to take revenge before they had received a public trial and been given a guilty verdict.