יהושע 2

1 וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה׃

And Joshua the son of Nun sent out of Shittim two men as spies secretly, saying, Go, view the land, and Jericho. And they went and came into the house of a harlot whose name was Rahab, and lay down there.

2 ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את הארץ׃

And it was told the king of Jericho, saying, Behold, men came in here tonight of the sons of Israel to search out the land.

3 וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך כי לחפר את כל הארץ באו׃

And the king of Jericho sent to Rahab, saying, Bring forth the men who came to thee, who have entered into thy house, for they have come to search out all the land.

4 ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה׃

And the woman took the two men, and hid them. And she said, Yes, the men came to me, but I did not know from where they were.

5 ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום׃

And it came to pass about the time of the shutting of the gate, when it was dark, that the men went out. Where the men went I know not. Pursue after them quickly, for ye will overtake them.

6 והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג׃

But she had brought them up to the roof, and hid them with the stalks of flax, which she had laid in order upon the roof.

7 והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם׃

And the men pursued after them the way to the Jordan to the fords, and as soon as those who pursued after them were gone out, they shut the gate.

8 והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג׃

And before they were laid down, she came up to them upon the roof.

9 ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם׃

And she said to the men, I know that Jehovah has given you the land, and that the fear of you has fallen upon us. And that all the inhabitants of the land melt away before you.

10 כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם׃

For we have heard how Jehovah dried up the water of the Red Sea before you when ye came out of Egypt, and what ye did to the two kings of the Amorites who were beyond the Jordan, to Sihon and to Og, whom ye utterly destroyed.

11 ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת׃

And as soon as we had heard it, our hearts melted, neither did there remain any more spirit in any man because of you, for Jehovah your God, he is God in heaven above, and on earth beneath.

12 ועתה השבעו נא לי ביהוה כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת׃

Now therefore, I pray you, swear to me by Jehovah, since I have dealt kindly with you, that ye also will deal kindly with my father's house, and give me a true token,

13 והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות׃

and that ye will save alive my father, and my mother, and my brothers, and my sisters, and all that they have, and will deliver our lives from death.

14 ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת׃

And the men said to her, Our life for yours if ye do not utter this our business. And it shall be, when Jehovah gives us the land, that we will deal kindly and truly with thee.

15 ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת׃

Then she let them down by a cord through the window, for her house was upon the side of the wall, and she dwelt upon the wall.

16 ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם׃

And she said to them, Get you to the mountain lest the pursuers come upon you. And hide yourselves there three days, until the pursuers be returned, and afterward ye may go your way.

17 ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו׃

And the men said to her, We will be guiltless of this thine oath which thou have made us to swear.

18 הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה׃

Behold, when we come into the land, thou shall bind this line of scarlet cord in the window which thou let us down by. And thou shall gather to thee into the house thy father, and thy mother, and thy brothers, and all thy father's household.

19 והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם יד תהיה בו׃

And it shall be, that whoever shall go out of the doors of thy house into the street, his blood shall be upon his head, and we shall be guiltless. And whoever shall be with thee in the house, his blood shall be on our head if any hand be upon him.

20 ואם תגידי את דברנו זה והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו׃

But if thou utter this our business, then we shall be guiltless of thine oath which thou have made us to swear.

21 ותאמר כדבריכם כן הוא ותשלחם וילכו ותקשר את תקות השני בחלון׃

And she said, According to your words, so be it. And she sent them away, and they departed. And she bound the scarlet line in the window.

22 וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו׃

And they went, and came to the mountain, and abode there three days, until the pursuers were returned. And the pursuers sought them throughout all the way, but did not find them.

23 וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון ויספרו לו את כל המצאות אותם׃

Then the two men returned, and descended from the mountain, and passed over, and came to Joshua the son of Nun. And they told him all that had befallen them.

24 ויאמרו אל יהושע כי נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו׃

And they said to Joshua, Truly Jehovah has delivered into our hands all the land, and moreover all the inhabitants of the land melt away before us.