יהושע 15
| ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן׃ | 1 |
Die Sippen des Judastammes erhielten ihr Los nach der Grenze Edoms hin, südwärts nach der Wüste Sin zu, im äußersten Süden.
| ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה׃ | 2 |
Ihre Südgrenze beginnt mit dem Ende des Salzmeeres, von der nach Süden gerichteten Zunge,
| ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה׃ | 3 |
und geht südlich von der Skorpionensteige hinüber nach Sin und läuft südlich von Kades Barnea aufwärts nach Chesron hinüber. Dann geht sie aufwärts nach Adar und wendet sich nach Karka.
| ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב׃ | 4 |
Dann geht sie nach Asmon hinüber und geht bis zum Bache Ägyptens, bis die Grenze am Meer endigt. Das sei eure Südgrenze!
| וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן׃ | 5 |
Die Ostgrenze ist das Salzmeer bis zur Jordanmündung. Die Nordgrenze beginnt mit der Meereszunge und der Jordanmündung.
| ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן׃ | 6 |
Dann läuft die Grenze aufwärts nach Bet Chogla und hinüber bis nördlich von Bet Haaraba. Dann läuft die Grenze aufwärts zum Steine Bohans, des Rubensohnes.
| ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל׃ | 7 |
Dann zieht sich die Grenze aufwärts nach Debir vom Achortale her und wendet sich nördlich nach dem Gilgal, gegenüber der Steige von Adummim südlich vom Bache. Sodann läuft die Grenze hinüber nach dem Wasser der Sonnenquelle und weiter bis zur Rogelquelle.
| ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה׃ | 8 |
Sodann läuft die Grenze aufwärts ins Tal Ben Hinnom südlich vom Bergrücken der Jebusiter, das ist Jerusalems. Dann läuft die Grenze aufwärts auf den Gipfel des Berges westlich vor dem Hinnomtal und am nördlichen Ende der Rephaimebene.
| ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים׃ | 9 |
Vom Gipfel des Berges biegt die Grenze zur Quelle des Nephtoawassers um und geht zu den Städten des Ephrongebirges. Dann biegt die Grenze nach Baala, das ist Kirjat Jearim, um.
| ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה׃ | 10 |
Voll Baala wendet sich die Grenze westwärts zum Berge Seïr, läuft hinüber nördlich vom Rücken des Waldberges, das ist Kesalon, zieht sich nach Bet Semes hinab und nach Timna hinüber.
| ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה׃ | 11 |
Dann geht die Grenze nördlich weiter bis zum Bergrücken von Ekron. Dann biegt die Grenze nach Sikron um, geht hinüber nach dem Berg von Baala und läuft weiter bis Jabneel. So endet die Grenze am Meer.
| וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב למשפחתם׃ | 12 |
Die Westgrenze ist das große Meer mit dem Küstenland. Das ist das Gebiet der Judäer ringsum nach ihren Sippen.
| ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון׃ | 13 |
Dem Jephunnesohn Kaleb aber gab er unter den Judäern ein Teil nach dem Befehle des Herrn an Josue, nämlich die Stadt Arbas, des Enakvaters, das ist Hebron.
| וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק׃ | 14 |
Und Kaleb vertrieb von da die drei Enaksöhne Sesai, Achiman und Talmai, die Sprößlinge Enaks.
| ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר׃ | 15 |
Von dort zog er gegen Debirs Einwohner. Debir hieß früher Kirjat Sepher.
| ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה׃ | 16 |
Und Kaleb versprach: "Wer Kirjat Sepher bezwingt und erobert, dem gebe ich meine Tochter Aksa zum Weibe."
| וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה׃ | 17 |
Und Otniel, der Sohn des Kenaz, des Bruders Kalebs, eroberte es. Da gab er ihm seine Tochter Aksa zum Weibe.
| ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך׃ | 18 |
Als sie hinzog, überlistete sie ihren Vater, da sie von ihm ein Feld wollte. Sie neigte sich nämlich vom Esel, so daß Kaleb sie fragte: "Was ist dir?"
| ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות׃ | 19 |
Sie aber sprach: "Gib mir doch eine Abschiedsgabe! Du vergibst mich ja nach dem Südlande. So gib mir Wasser!" Da gab er ihr oberirdische und unterirdische Wasserstellen.
| זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחתם׃ | 20 |
Das ist der Erbbesitz des Stammes der Judäer nach ihren Sippen:
| ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור׃ | 21 |
Die Städte für den Judäerstamm, alles mitgerechnet, waren gegen Edoms Grenze hin im Südland: Kabseel, Eder, Jagur,
| וקינה ודימונה ועדעדה׃ | 22 |
Kina, Dimona, Adada,
| וקדש וחצור ויתנן׃ | 23 |
Kedes, Chasor und Jitnan,
| זיף וטלם ובעלות׃ | 24 |
Siph, Telem, Bealot,
| וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור׃ | 25 |
Chasor Chadatta und Kerijot Chesron, das ist Chazor,
| אמם ושמע ומולדה׃ | 26 |
Amam, Sema, Molada,
| וחצר גדה וחשמון ובית פלט׃ | 27 |
Chasar Gadda, Chesmon, Bet Pelet,
| וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה׃ | 28 |
Chasar Sual, Beer Seba und seine Tochterstädte,
| בעלה ועיים ועצם׃ | 29 |
Baala Ijim, Esem,
| ואלתולד וכסיל וחרמה׃ | 30 |
Eltolad, Kesil, Chorma,
| וצקלג ומדמנה וסנסנה׃ | 31 |
Siklag, Madmanna, Sansanna,
| ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן׃ | 32 |
Lebaot, Silchim, En-Rimmon, zusammen neunundzwanzig Städte mit ihren Dörfern.
| בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה׃ | 33 |
In der Niederung: Estaol, Sora, Asna,
| וזנוח ועין גנים תפוח והעינם׃ | 34 |
Zanoach, En Gannim, Tapuach und Enam,
| ירמות ועדלם שוכה ועזקה׃ | 35 |
Jarmut, Adullam, Soko, Azeka,
| ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע עשרה וחצריהן׃ | 36 |
Saaraim, Aditaim, Gedera und seine Gehöfte; vierzehn Städte mit ihren Dörfern.
| צנן וחדשה ומגדל גד׃ | 37 |
Senan, Chadasa, Migdal Gad,
| ודלען והמצפה ויקתאל׃ | 38 |
Dilan, Hamispe, Jokteel,
| לכיש ובצקת ועגלון׃ | 39 |
Lakis, Boskat, Eglon,
| וכבון ולחמס וכתליש׃ | 40 |
Kabbon, Lachmas, Kitlis,
| וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה ערים שש עשרה וחצריהן׃ | 41 |
Gederot, Bet Dagon, Naama und Makeda, sechzehn Städte mit ihren Dörfern.
| לבנה ועתר ועשן׃ | 42 |
Libna, Eter, Aasan,
| ויפתח ואשנה ונציב׃ | 43 |
Jiphtach, Asna, Nesib,
| וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן׃ | 44 |
Kegila, Akzib und Maresa, neun Städte mit ihren Dörfern.
| עקרון ובנתיה וחצריה׃ | 45 |
Ekron mit seinen Ortschaften und Dörfern.
| מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן׃ | 46 |
Von Ekron bis zum Meer alles, was neben Asdod und seinen Dörfern lag.
| אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגבול וגבול׃ | 47 |
Asdod mit seinen Ortschaften und Dörfern, Gaza mit seinen Ortschaften und Dörfern bis zum Bache Ägyptens. Das große Meer bildete die Grenze.
| ובהר שמיר ויתיר ושוכה׃ | 48 |
Auf dem Gebirge: Sanir, Jattir, Soko,
| ודנה וקרית סנה היא דבר׃ | 49 |
Danna, Kirjat Sanna, das ist Debir,
| וענב ואשתמה וענים׃ | 50 |
Anab, Estemo, Anim,
| וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן׃ | 51 |
Gosen, Cholon, Gilo, elf Städte und ihre Dörfer.
| ארב ורומה ואשען׃ | 52 |
Arab, Duma, Esan,
| וינים ובית תפוח ואפקה׃ | 53 |
Janum, Bet Tappuach, Aphekal,
| וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן׃ | 54 |
Chumta, Kirjat Arba, das ist Hebron, und Sior, neun Städte und ihre Gehöfte.
| מעון כרמל וזיף ויוטה׃ | 55 |
Maon, Karmel, Ziph, Juta,
| ויזרעאל ויקדעם וזנוח׃ | 56 |
Jezreel, Jokneam und Zanoach,
| הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן׃ | 57 |
Hakain, Gibea und Timma, zehn Städte mit ihren Dörfern,
| חלחול בית צור וגדור׃ | 58 |
Chalchul, Bet Sur und Gedor,
| ומערת ובית ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן׃ | 59 |
Maarat, Bet Anot und Eltekon, sechs Städte mit ihren Dörfern.
| קרית בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן׃ | 60 |
Kirjat Baal, das ist Kirjat Jearim, und Rabba, zwei Städte mit ihren Dörfern.
| במדבר בית הערבה מדין וסככה׃ | 61 |
In der Steppe: Bet Haaraba, Middin, Sekaka,
| והנבשן ועיר המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן׃ | 62 |
Nibsan und die Salzstadt sowie Engeddi, sechs Städte mit ihren Dörfern.
| ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה׃ | 63 |
Die Jebusiter, Jerusalems Bewohner, hatten die Judäer nicht vertreiben können. Und so blieben die Jebusiter mit den Judäern in Jerusalem bis auf diesen Tag beisammen.
