< יונה 2 >
ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃ | 1 |
Och Jona bad till Herran sin Gud, i fiskens buk;
ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃ (Sheol ) | 2 |
Och han sade: Jag ropade till Herran i mine ångest, och han svarade mig; jag ropade utu helvetes buk, och du hörde mina röst. (Sheol )
ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃ | 3 |
Du kastade mig uti djupet, midt i hafvet, så att floderna kommo omkring mig; alle dine våger och böljor gingo öfver mig.
ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃ | 4 |
Jag tänkte, att jag bortkastad var ifrå din ögon; men jag skall ännu få se ditt helga tempel.
אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃ | 5 |
Vattnen omhvärfde mig allt intill mitt lif; djupet omgrep mig, sjövassen öfvertäckte mitt hufvud.
לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃ | 6 |
Jag sönk neder till bergsgrunden, jorden hade beslutit mig med sina bommar evinnerliga; men du hafver fört mitt lif utu förderfvet, Herre min Gud.
בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃ | 7 |
Då min själ öfvergaf sig, tänkte jag uppå Herran, och min bön kom till dig, uti ditt helga tempel.
משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃ | 8 |
Men de som förlåta sig uppå sina gerningar, hvilka dock intet äro, de akta intet om nådena.
ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ | 9 |
Men jag vill offra med tacksägelse. Min löfte vill jag betala Herranom, att han mig hulpit hafver.
ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃ | 10 |
Och Herren sade till fisken, och han utsputade Jona in uppå landet.