< ג'ון 8 >

וישוע הלך אל הר הזיתים׃ 1
pero Jesús fue al Monte de los Olivos.
ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃ 2
Por la mañana, muy temprano, entró de nuevo en el templo, y toda la gente acudió a él. Se sentó y les enseñó.
ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃ 3
Los escribas y los fariseos trajeron a una mujer sorprendida por el adulterio. Tras ponerla en medio,
ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃ 4
le dijeron: “Maestro, hemos encontrado a esta mujer en adulterio, en el acto mismo.
ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃ 5
Ahora bien, en nuestra ley, Moisés nos ordenó apedrear a tales mujeres. ¿Qué dices, pues, de ella?”
ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃ 6
Dijeron esto poniéndole a prueba, para tener de qué acusarle. Pero Jesús se inclinó y escribió en el suelo con el dedo.
ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃ 7
Pero como le seguían preguntando, levantó la vista y les dijo: “El que esté libre de pecado entre vosotros, que tire la primera piedra contra ella.”
ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃ 8
De nuevo se agachó y escribió en el suelo con el dedo.
ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃ 9
Ellos, al oírlo, condenados por su conciencia, salieron uno por uno, empezando por el más viejo hasta el último. Jesús se quedó solo con la mujer donde estaba, en medio.
וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃ 10
Jesús, levantándose, la vio y le dijo: “Mujer, ¿dónde están tus acusadores? ¿Nadie te ha condenado?”
ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃ 11
Ella dijo: “Nadie, Señor”. Jesús dijo: “Tampoco yo te condeno. Sigue tu camino. Desde ahora, no peques más.”
ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃ 12
Por eso, Jesús les habló de nuevo, diciendo: “Yo soy la luz del mundo. El que me sigue no caminará en la oscuridad, sino que tendrá la luz de la vida”.
ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃ 13
Los fariseos, por tanto, le dijeron: “Das testimonio de ti mismo. Tu testimonio no es válido”.
ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃ 14
Jesús les respondió: “Aunque yo dé testimonio de mí mismo, mi testimonio es verdadero, porque sé de dónde vengo y a dónde voy; pero ustedes no saben de dónde vengo ni a dónde voy.
אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃ 15
Ustedes juzgan según la carne. Yo no juzgo a nadie.
ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃ 16
Aunque juzgue, mi juicio es verdadero, porque no estoy solo, sino que estoy con el Padre que me envió.
וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃ 17
También está escrito en tu ley que el testimonio de dos personas es válido.
אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃ 18
Yo soy uno que da testimonio de mí mismo, y el Padre que me envió da testimonio de mí”.
ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃ 19
Por eso le dijeron: “¿Dónde está tu Padre?”. Jesús respondió: “No me conocéis ni a mí ni a mi Padre. Si me conocieran, conocerían también a mi Padre”.
כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃ 20
Jesús dijo estas palabras en el tesoro, mientras enseñaba en el templo. Pero nadie lo arrestó, porque aún no había llegado su hora.
ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ 21
Por eso, Jesús les dijo de nuevo: “Me voy, y me buscaréis, y moriréis en vuestros pecados. Donde yo voy, vosotros no podéis venir”.
ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ 22
Los judíos, por tanto, dijeron: “¿Se va a matar, porque dice: “A donde yo voy, tú no puedes venir”?”
ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃ 23
Les dijo: “Vosotros sois de abajo. Yo soy de arriba. Vosotros sois de este mundo. Yo no soy de este mundo.
לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃ 24
Por eso os he dicho que moriréis en vuestros pecados; porque si no creéis que yo soy, moriréis en vuestros pecados.”
ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃ 25
Le dijeron, pues, “¿Quién eres tú?”. Jesús les dijo: “Justo lo que os he estado diciendo desde el principio.
רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃ 26
Tengo muchas cosas que decir y juzgar sobre vosotros. Sin embargo, el que me ha enviado es veraz; y lo que he oído de él, eso digo al mundo.”
והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃ 27
No entendían que les hablaba del Padre.
אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃ 28
Por eso Jesús les dijo: “Cuando hayáis levantado al Hijo del Hombre, entonces sabréis que yo soy, y que no hago nada por mí mismo, sino que, como me enseñó mi Padre, digo estas cosas.
ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃ 29
El que me ha enviado está conmigo. El Padre no me ha dejado solo, porque siempre hago las cosas que le agradan.”
ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃ 30
Mientras decía estas cosas, muchos creían en él.
ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃ 31
Entonces Jesús dijo a los judíos que habían creído en él: “Si permanecéis en mi palabra, entonces sois verdaderamente mis discípulos.
וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃ 32
Conoceréis la verdad, y la verdad os hará libres”.
ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃ 33
Ellos le respondieron: “Somos descendientes de Abraham, y nunca hemos sido esclavos de nadie. ¿Cómo dices que serás libre?”
ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃ 34
Jesús les contestó: “De cierto os digo que todo el que comete pecado es siervo del pecado.
והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃ (aiōn g165) 35
Un siervo no vive en la casa para siempre. Un hijo permanece para siempre. (aiōn g165)
לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃ 36
Por eso, si el Hijo os hace libres, seréis verdaderamente libres.
ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃ 37
Yo sé que sois descendientes de Abraham, y sin embargo buscáis matarme, porque mi palabra no encuentra lugar en vosotros.
אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃ 38
Yo digo lo que he visto con mi Padre; y vosotros también hacéis lo que habéis visto con vuestro padre.”
ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃ 39
Ellos le respondieron: “Nuestro padre es Abraham”. Jesús les dijo: “Si fuerais hijos de Abraham, haríais las obras de Abraham.
ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃ 40
Pero ahora buscáis matarme a mí, un hombre que os ha dicho la verdad que he oído de Dios. Abraham no hizo esto.
את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃ 41
Vosotros hacéis las obras de vuestro padre”. Le dijeron: “No hemos nacido de la inmoralidad sexual. Tenemos un solo Padre, Dios”.
ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃ 42
Por eso Jesús les dijo: “Si Dios fuera vuestro padre, me amaríais, porque he salido y vengo de Dios. Pues no he venido por mí mismo, sino que él me ha enviado.
מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃ 43
¿Por qué no entendéis mi discurso? Porque no puedes escuchar mi palabra.
אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃ 44
Vosotros sois de vuestro padre el diablo, y queréis hacer los deseos de vuestro padre. Él es un asesino desde el principio, y no se mantiene en la verdad, porque no hay verdad en él. Cuando habla una mentira, habla por su cuenta; porque es un mentiroso y el padre de la mentira.
ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃ 45
Pero porque digo la verdad, no me creéis.
מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃ 46
¿Quién de vosotros me convence de pecado? Si digo la verdad, ¿por qué no me creéis?
אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃ 47
El que es de Dios escucha las palabras de Dios. Por eso no oís, porque no sois de Dios”.
אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃ 48
Entonces los judíos le respondieron: “¿No decimos bien que eres samaritano y tienes un demonio?”
ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃ 49
Jesús respondió: “Yo no tengo un demonio, pero honro a mi Padre y ustedes me deshonran.
אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃ 50
Pero yo no busco mi propia gloria. Hay uno que busca y juzga.
אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃ (aiōn g165) 51
Ciertamente, les digo que si una persona cumple mi palabra, nunca verá la muerte”. (aiōn g165)
ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃ (aiōn g165) 52
Entonces los judíos le dijeron: “Ahora sabemos que tienes un demonio. Abraham murió, así como los profetas; y tú dices: ‘Si un hombre guarda mi palabra, no probará jamás la muerte’. (aiōn g165)
האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃ 53
¿Eres tú mayor que nuestro padre Abraham, que murió? Los profetas murieron. ¿Quién te crees que eres?”
ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃ 54
Jesús respondió: “Si me glorifico a mí mismo, mi gloria no es nada. Quien me glorifica es mi Padre, del que decís que es nuestro Dios.
ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃ 55
Ustedes no lo han conocido, pero yo sí lo conozco. Si dijera: “No lo conozco”, sería como vosotros, un mentiroso. Pero yo lo conozco y cumplo su palabra.
אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃ 56
Vuestro padre Abraham se alegró al ver mi día. Lo vio y se alegró”.
ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃ 57
Los judíos le dijeron: “¡Todavía no tienes cincuenta años! ¿Has visto a Abraham?”
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃ 58
Jesús les dijo: “Os aseguro que antes de que Abraham llegara a existir, YO SOY.”
אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃ 59
Por eso tomaron piedras para arrojárselas, pero Jesús se escondió y salió del templo, pasando por en medio de ellos, y así pasó de largo.

< ג'ון 8 >