< ג'ון 8 >
וישוע הלך אל הר הזיתים׃ | 1 |
And Iesus went vnto mounte Olivete
ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃ | 2 |
and erly in ye mornynge came agayne into ye temple and all the people came vnto him and he sate doune and taught them.
ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃ | 3 |
And the scribes and ye pharises brought vnto him a woman taken in advoutry and set hyr in the myddes
ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃ | 4 |
and sayde vnto him: Master this woman was taken in advoutry even as the dede was a doyng.
ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃ | 5 |
Moses in the lawe comaunded vs yt suche shuld be stoned. What sayest thou therfore?
ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃ | 6 |
And this they sayde to tempt him: that they myght have wherof to accuse him. Iesus stouped doune and with his fynger wrote on the grounde.
ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃ | 7 |
And whyll they continued axynge him he lyfte him selfe vp and sayde vnto them: let him yt is amoge you wt out synne cast the fyrst stone at her.
ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃ | 8 |
And agayne he stouped doune and wrote on ye grounde.
ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃ | 9 |
And assone as they hearde that they went out one by one the eldest fyrst. And Iesus was lefte a lone and the woman stondynge in ye myddes.
וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃ | 10 |
When Iesus had lyfte vp him selfe agayne and sawe no man but the woman he sayde vnto hyr. Woman where are those thyne accusars? Hath no man condempned the?
ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃ | 11 |
She sayde: No man Lorde. And Iesus sayde: Nether do I condempne the. Goo and synne no moare.
ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃ | 12 |
Then spake Iesus agayne vnto them sayinge: I am the light of the worlde. He that foloweth me shall not walke in darcknes: but shall have the light of lyfe.
ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃ | 13 |
The pharises sayde vnto him: thou bearest recorde of thy sylfe thy recorde is not true.
ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃ | 14 |
Iesus answered and sayde vnto them: Though I beare recorde of my selfe yet my recorde is true: for I knowe whece I came and whyther I goo. But ye cannot tell whece I come and whyther I goo.
אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃ | 15 |
Ye iudge after ye flesshe. I iudge no man
ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃ | 16 |
though I iudge yet is my iudgmet true. For I am not alone: but I and the father that sent me.
וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃ | 17 |
It is also written in youre lawe that the testimony of two men is true.
אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃ | 18 |
I am one yt beare witnes of my selfe and the father that sent me beareth witnes of me.
ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃ | 19 |
Then sayde they vnto him: where is thy father? Iesus answered: ye nether knowe me nor yet my father. Yf ye had knowen me ye shuld have knowen my father also.
כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃ | 20 |
These wordes spake Iesus in the tresury as he taught in the temple and no man layde hondes on him for his tyme was not yet come.
ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ | 21 |
Then sayde Iesus agayne vnto them. I goo my waye and ye shall seke me and shall dye in youre synnes. Whyther I goo thyther can ye not come.
ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ | 22 |
Then sayde the Iewes: will he kyll him selfe because he sayth: whyther I goo thyther can ye not come?
ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃ | 23 |
And he sayde vnto the: ye are fro beneth I am from above. Ye are of this worlde I am not of this worlde.
לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃ | 24 |
I sayde therfore vnto you that ye shall dye in youre synnes. For except ye beleve that I am he ye shall dye in youre synnes.
ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃ | 25 |
Then sayde they vnto him who arte thou? And Iesus sayde vnto them: Even ye very same thinge yt I saye vnto you.
רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃ | 26 |
I have many thinges to saye and to iudge of you. But he yt sent me is true. And I speake in ye worlde those thinges which I have hearde of him.
והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃ | 27 |
They understode not that he spake of his father.
אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃ | 28 |
Then sayde Iesus vnto them: when ye have lyft vp an hye the sonne of man then shall ye knowe that I am he and that I do nothinge of my selfe: but as my father hath taught me even so I speake:
ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃ | 29 |
and he that sent me is with me. The father hath not lefte me alone for I do alwayes those thinges that please him.
ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃ | 30 |
As he spake these wordes many beleved on him.
ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃ | 31 |
Then sayde Iesus to those Iewes which beleved on him. If ye cotinue in my wordes then are ye my very disciples
וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃ | 32 |
and shall knowe the trueth: and the trueth shall make you free.
ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃ | 33 |
They answered him: We be Abrahams seede and were never bonde to eny man: why sayest thou then ye shalbe made fre.
ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃ | 34 |
Iesus answered them: verely verely I saye vnto you that whosoever committeth synne is the servaunt of synne.
והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃ (aiōn ) | 35 |
And the servaunt abydeth not in the housse for ever: But ye sonne abydeth ever. (aiōn )
לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃ | 36 |
If the sonne therfore shall make you fre then are ye fre in dede.
ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃ | 37 |
I knowe that ye are Abrahams seed: But ye seke meanes to kyll me because my sayinges have no place in you.
אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃ | 38 |
I speake that I have sene with my father: and ye do that which ye have sene with youre father.
ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃ | 39 |
They answered and sayde vnto him: Abraham is oure father. Iesus sayde vnto them. If ye were Abrahams chyldren ye wolde do the dedes of Abraham.
ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃ | 40 |
But now ye goo about io kyll me a man that have tolde you the truthe which I have herde of god: this dyd not Abraham.
את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃ | 41 |
Ye do the dedes of youre father. Then sayde they vnto him: we were not borne of fornicacion. We have one father which is God.
ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃ | 42 |
Iesus sayde vnto them: yf God were youre father then wolde ye love me. For I proceaded forthe and come from God. Nether came I of my selfe but he sent me.
מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃ | 43 |
Why do ye not knowe my speache? Even because ye cannot abyde the hearynge of my wordes.
אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃ | 44 |
Ye are of youre father the devyll and the lustes of youre father ye will folowe. He was a murtherer from the beginnynge and aboode not in the trueth because ther is no trueth in him. When he speaketh a lye then speaketh he of his awne. For he is a lyar and the father therof.
ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃ | 45 |
And because I tell you ye trueth therfore ye beleve me not.
מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃ | 46 |
Which of you can rebuke me of synne? If I saye ye trueth why do not ye beleve me?
אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃ | 47 |
He that is of God heareth goddes wordes Ye therfore heare them not because ye are not of God.
אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃ | 48 |
Then answered the Iewes and sayde vnto him: Saye we not well that thou arte a Samaritane and hast the devyll?
ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃ | 49 |
Iesus answered: I have not the devyll: but I honour my father and ye have dishonoured me.
אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃ | 50 |
I seke not myne awne prayse: but ther is one that seketh and iudgeth.
אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃ (aiōn ) | 51 |
Verely verely I saye vnto you yf a man kepe my sayinges he shall never se deeth. (aiōn )
ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃ (aiōn ) | 52 |
Then sayde the Iewes to him: Now knowe we that thou hast the devyll. Abraha is deed and also the Prophetes: and yet thou sayest yf a man kepe my sayinge he shall never tast of deeth. (aiōn )
האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃ | 53 |
Arte thou greater then oure father Abraham which is deed? and the Prophetes are deed. Whome makest thou thy selfe?
ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃ | 54 |
Iesus answered: Yf I honoure my selfe myne honoure is nothinge worth. It is my father that honoureth me which ye saye is youre God
ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃ | 55 |
and ye have not knowen him: but I knowe him. And yf I shuld saye I knowe him not I shuld be a lyar lyke vnto you. But I knowe him and kepe his sayinge.
אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃ | 56 |
Youre father Abraham was glad to se my daye and he sawe it and reioysed.
ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃ | 57 |
Then sayde the Iewes vnto him: thou arte not yet. l. yere olde and hast thou sene Abraham?
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃ | 58 |
Iesus sayd vnto them: Verely verely I saye vnto you: yer Abraham was I am.
אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃ | 59 |
Then toke they vp stones to caste at him. But Iesus hid him selfe and went out of ye temple.