אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃ | 1 |
ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ | 2 |
ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃ | 3 |
כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃ | 4 |
כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ | 5 |
ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃ | 6 |
לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃ | 7 |
עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃ | 8 |
כזאת דבר וישב בגליל׃ | 9 |
ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃ | 10 |
והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃ | 11 |
ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃ | 12 |
אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃ | 13 |
ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ | 14 |
ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ | 15 |
ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃ | 16 |
האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃ | 17 |
המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃ | 18 |
הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ | 19 |
ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ | 20 |
ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃ | 21 |
משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ | 22 |
ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃ | 23 |
אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃ | 24 |
ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃ | 25 |
והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃ | 26 |
אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃ | 27 |
אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ | 28 |
ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ | 29 |
ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ | 30 |
ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃ | 31 |
והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ | 32 |
ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃ | 33 |
תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ | 34 |
ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃ | 35 |
מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ | 36 |
ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃ | 37 |
המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃ | 38 |
וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃ | 39 |
ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ | 40 |
ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃ | 41 |
הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ | 42 |
ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ | 43 |
ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃ | 44 |
וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ | 45 |
ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ | 46 |
ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃ | 47 |
הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃ | 48 |
רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ | 49 |
ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃ | 50 |
התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ | 51 |
ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃ | 52 |
וילכו איש איש לביתו׃ | 53 |