< ג'ון 6 >

ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃ 1
After these thinges Iesus wet his waye over the see of Galile nye to a cyte called Tiberias.
וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃ 2
And a greate multitude folowed him because they had sene his myracles which he dyd on them that were diseased.
ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃ 3
And Iesus went vp into a mountayne and there he sate with his disciples.
וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃ 4
And ester a feast of ye Iewes was nye.
וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ 5
Then Iesus lifte vp his eyes and sawe a greate copany come vnto him and sayde vnto Philip: whence shall we bye breed yt these might eate.
ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ 6
This he sayde to prove him: for he him sylfe knewe what he wolde do.
ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ 7
Philip answered him two hondred peny worthe of breed are not sufficient for them yt every ma have a litell.
ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ 8
Then sayde vnto him one of his disciples Andrew Simon Peters brother.
יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ 9
There ys a lad here which hath fyve barly loves and two fisshes: but what is that amoge so many?
ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ 10
And Iesus sayde. Make the people sit doune: Ther was moche grasse in the place. And the men sate doune in nombre about five thousande.
ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ 11
And Iesus toke the breed and gave thankes and gave to the disciples and his disciples to them that were set doune. And lykwyse of the fysshes as moche as they wolde.
ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ 12
When they had eate ynough he sayd vnto his disciples: gadder vp the broke meate that remayneth: that nothinge be loost.
ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃ 13
And they gadered it to geder and fylled twelve baskettes with the broken meate of the five barly loves which broken meate remayned vnto the that had eaten.
ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃ 14
Then the men when they had sene the myracle that Iesus dyd sayde: This is of a trueth the Prophet that shuld come into the worlde.
וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃ 15
When Iesus perceaved that they wolde come and take him vp to make him kinge he departed agayne into a mountayne him silfe a lone.
ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃ 16
And when eve was come his disciples wet vnto the see
ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃ 17
and entred into a shyppe and went over the see vnto Capernaum. And anone it was darcke and Iesus was not come to them.
ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃ 18
And ye see arose with a greate winde yt blew.
והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃ 19
And when they had rowe aboute a. xxv. or a xxx. furlonges they sawe Iesus walke on ye see and drawe nye vnto the shyp and they were afrayed.
ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃ 20
And he sayde vnto them: It is I be not a frayde.
ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃ 21
Then wolde they have receaved him into the shyp and the ship was by and by at the londe whyther they went.
ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃ 22
The daye folowynge the people which stode on the other syde of the see sawe that ther was none other shyp theare save yt one wher in his disciples were entred and that Iesus went not in with his disciples into the ship: but that his disciples were gone awaye alone.
ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃ 23
How be it ther came other shippes from Tiberias nye vnto the place where they ate breed when the Lorde had blessed.
ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃ 24
Then whe the people sawe that Iesus was not there nether his disciples they also toke shippinge and came to Caparnaum sekinge for Iesus.
וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ 25
And when they had founde him on ye other syde of ye see they sayd vnto him: Rabbi whe camest thou hidder?
ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃ 26
Iesus answered them and sayde: verely verely I saye vnto you: ye seke me not because ye sawe the myracles: but because ye ate of the loves and were filled.
אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ (aiōnios g166) 27
Laboure not for ye meate which perissheth but for ye meate that endureth vnto everlastynge lyfe whiche meate ye sonne of ma shall geve vnto you. For him hath god ye father sealed. (aiōnios g166)
ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ 28
Then sayd they vnto him: what shall we do that we myght worke ye workes of God?
ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ 29
Iesus answered and sayde vnto them. This is ye worke of God that ye beleve on him who he hath sent.
ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃ 30
They sayde vnto him: what signe shewest thou then that we maye se and beleve the? What doest thou worke?
אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ 31
Oure fathers dyd eate Manna in the desert as yt is writte: He gave them breed fro heaven to eate.
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃ 32
Iesus sayde vnto the: verely verely I saye vnto you: Moses gave you breed fro heave: but my father geveth you the true breed fro heave.
כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ 33
For the breed of God is he which cometh doune from heave and geveth lyfe vnto the worlde.
ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃ 34
Then sayde they vnto him: Lorde ever moore geve vs this breed.
ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ 35
And Iesus sayde vnto them: I am that breed of life. He that cometh to me shall not honger: and he that beleveth on me shall never thurst.
ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃ 36
But I sayed vnto you: that ye have sene me aud yet beleve not.
כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃ 37
All that the father geveth me shall come to me: and him yt cometh to me I cast not awaye.
כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃ 38
For I came doune fro heaven: not to do myne awne will but his will which hath sent me.
וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃ 39
And this is the fathers will which hath sent me that of all which he hath geven me I shuld loose no thinge: but shuld rayse it vp agayne at the last daye.
וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166) 40
And this is the wyll of him yt sent me: yt every man which seith ye sonne and beleveth on him have everlastinge lyfe. And I will rayse him vp at ye last daye. (aiōnios g166)
וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ 41
The Iewes then murmured at him because he sayde: I am that breed which is come doune from heaven.
ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃ 42
And they sayde: Is not this Iesus ye sonne of Ioseph whose father and mother we knowe? How ys yt then that he sayeth I came doune from heave?
ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃ 43
Iesus answered and sayde vnto them. Murmur not betwene youre selves.
לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃ 44
No man can come to me except the father which hath sent me drawe him. And I will rayse him vp at the last daye.
הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃ 45
It is written in the Prophetes yt they shall all be taught of God. Every man therfore that hath hearde and hath learned of the father commeth vnto me.
לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃ 46
Not that eny man hath sene ye father save he which is of God: the same hath sene the father.
אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 47
Verely verely I saye vnto you he that beleveth on me hath everlastinge lyfe. (aiōnios g166)
אנכי הוא לחם החיים׃ 48
I am that breed of lyfe.
אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃ 49
Youre fathers dyd eate Mana in ye wildernes and are deed.
זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃ 50
This is that breed which cometh fro heave yt he which eateth of it shuld also not dye.
אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ (aiōn g165) 51
I am that lyvinge breed which came doune from heave. Yf eny man eate of this breed he shall live forever. And the breed that I will geve is my flesshe which I will geve for the lyfe of ye worlde (aiōn g165)
ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ 52
And the Iewes strove amoge them selves sayinge: How can this felowe geve vs his flesshe to eate?
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃ 53
Then Iesus sayde vnto them: Verely verely I saye vnto you except ye eate ye flesshe of ye sonne of man and drinke his bloude ye shall not have lyfe in you
האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166) 54
Whosoever eateth my flesshe and drinketh my bloude hath eternall lyfe: and I will rayse him vp at the last daye. (aiōnios g166)
כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃ 55
For my flesshe is meate in dede: and my bloude is drynke in dede.
האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃ 56
He that eateth my flesshe and drynketh my bloude dwelleth in me and I in him.
כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃ 57
As the lyvinge father hath sent me even so lyve I by my father: and he that eateth me shall live by me.
זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃ (aiōn g165) 58
This is the breed which cam from heave: not as youre fathers have eaten Manna and are deed. He that eateth of this breed shall live ever. (aiōn g165)
כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃ 59
These thinges sayd he in the synagoge as he taught in Capernaum.
ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ 60
Many of his disciples when they had herde this sayde: this is an herde sayinge: who can abyde the hearinge of it?
ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃ 61
Iesus knew in him selfe that his disciples murmured at it and sayde vnto them: Doth this offende you?
מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃ 62
What and yf ye shall se the sonne of man ascede vp where he was before?
הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃ 63
It is the sprete that quyckeneth the flesshe proffeteth nothinge. The wordes that I speake vnto you are sprete and lyfe.
אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ 64
But ther are some of you that beleve not. For Iesus knewe from the begynnynge which they were that beleved not and who shuld betraye him.
ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃ 65
And he sayde: Therfore sayde I vnto you: that no man can come vnto me except it were geven vnto him of my father.
מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ 66
From that tyme many of his disciples wet backe and walked no moore with him.
ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ 67
Then sayde Iesus to the twelve: will ye alsoo goo awaye?
ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ (aiōnios g166) 68
Then Simon Peter answered: Master to whom shall we goo? Thou haste the wordes of eternall lyfe (aiōnios g166)
ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ 69
and we beleve and knowe yt thou arte Christ the sonne of the lyvinge God.
ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃ 70
Iesus answered them: Have not I chosen you twelve and yet one of you is the devyll?
זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃ 71
He spake it of Iudas Iscariot the sonne of Simon. For he it was yt shuld betraye him and was one of the twelve.

< ג'ון 6 >