< ג'ון 6 >

ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃ 1
After this, Jesus crossed to the other side of the Sea of Galilee (that is, the Sea of Tiberias).
וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃ 2
A large crowd followed Him because they saw the signs He was performing on the sick.
ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃ 3
Then Jesus went up on the mountain and sat down with His disciples.
וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃ 4
Now the Jewish Feast of the Passover was near.
וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ 5
When Jesus looked up and saw a large crowd coming toward Him, He said to Philip, “Where can we buy bread for these people to eat?”
ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ 6
But He was asking this to test him, for He knew what He was about to do.
ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ 7
Philip answered, “Two hundred denarii would not buy enough bread for each of them to have a small piece.”
ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ 8
One of His disciples, Andrew, Simon Peter’s brother, said to Him,
יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ 9
“Here is a boy with five barley loaves and two small fish. But what difference will these make among so many?”
ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ 10
“Have the people sit down,” Jesus said. Now there was plenty of grass in that place, so the men sat down, about five thousand of them.
ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ 11
Then Jesus took the loaves and the fish, gave thanks, and distributed to those who were seated as much as they wanted.
ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ 12
And when everyone was full, He said to His disciples, “Gather the pieces that are left over, so that nothing will be wasted.”
ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃ 13
So they collected them and filled twelve baskets with the pieces of the five barley loaves left over by those who had eaten.
ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃ 14
When the people saw the sign that Jesus had performed, they began to say, “Truly this is the Prophet who is to come into the world.”
וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃ 15
Then Jesus, realizing that they were about to come and make Him king by force, withdrew again to a mountain by Himself.
ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃ 16
When evening came, His disciples went down to the sea,
ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃ 17
got into a boat, and started across the sea to Capernaum. It was already dark, and Jesus had not yet gone out to them.
ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃ 18
A strong wind was blowing, and the sea grew agitated.
והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃ 19
When they had rowed about three or four miles, they saw Jesus approaching the boat, walking on the sea—and they were terrified.
ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃ 20
But Jesus spoke up: “It is I; do not be afraid.”
ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃ 21
Then they were willing to take Him into the boat, and at once the boat reached the shore where they were heading.
ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃ 22
The next day, the crowd that had remained on the other side of the sea realized that only one boat had been there, and that Jesus had not boarded it with His disciples, but they had gone away alone.
ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃ 23
However, some boats from Tiberias landed near the place where the people had eaten the bread after the Lord had given thanks.
ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃ 24
So when the crowd saw that neither Jesus nor His disciples were there, they got into the boats and went to Capernaum to look for Him.
וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ 25
When they found Him on the other side of the sea, they asked Him, “Rabbi, when did You get here?”
ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃ 26
Jesus replied, “Truly, truly, I tell you, it is not because you saw these signs that you are looking for Me, but because you ate the loaves and had your fill.
אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ (aiōnios g166) 27
Do not work for food that perishes, but for food that endures to eternal life, which the Son of Man will give you. For on Him God the Father has placed His seal of approval.” (aiōnios g166)
ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ 28
Then they inquired, “What must we do to perform the works of God?”
ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ 29
Jesus replied, “The work of God is this: to believe in the One He has sent.”
ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃ 30
So they asked Him, “What sign then will You perform, so that we may see it and believe You? What will You do?
אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ 31
Our fathers ate the manna in the wilderness, as it is written: ‘He gave them bread from heaven to eat.’”
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃ 32
Jesus said to them, “Truly, truly, I tell you, it was not Moses who gave you the bread from heaven, but it is My Father who gives you the true bread from heaven.
כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ 33
For the bread of God is He who comes down from heaven and gives life to the world.”
ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃ 34
“Sir,” they said, “give us this bread at all times.”
ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ 35
Jesus answered, “I am the bread of life. Whoever comes to Me will never hunger, and whoever believes in Me will never thirst.
ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃ 36
But as I stated, you have seen Me and still you do not believe.
כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃ 37
Everyone the Father gives Me will come to Me, and the one who comes to Me I will never drive away.
כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃ 38
For I have come down from heaven, not to do My own will, but to do the will of Him who sent Me.
וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃ 39
And this is the will of Him who sent Me, that I shall lose none of those He has given Me, but raise them up at the last day.
וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166) 40
For it is My Father’s will that everyone who looks to the Son and believes in Him shall have eternal life, and I will raise him up at the last day.” (aiōnios g166)
וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ 41
At this, the Jews began to grumble about Jesus because He had said, “I am the bread that came down from heaven.”
ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃ 42
They were asking, “Is this not Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then can He say, ‘I have come down from heaven?’”
ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃ 43
“Stop grumbling among yourselves,” Jesus replied.
לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃ 44
“No one can come to Me unless the Father who sent Me draws him, and I will raise him up at the last day.
הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃ 45
It is written in the Prophets: ‘And they will all be taught by God.’ Everyone who has heard the Father and learned from Him comes to Me—
לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃ 46
not that anyone has seen the Father except the One who is from God; only He has seen the Father.
אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃ (aiōnios g166) 47
Truly, truly, I tell you, he who believes has eternal life. (aiōnios g166)
אנכי הוא לחם החיים׃ 48
I am the bread of life.
אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃ 49
Your fathers ate the manna in the wilderness, yet they died.
זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃ 50
This is the bread that comes down from heaven, so that anyone may eat of it and not die.
אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ (aiōn g165) 51
I am the living bread that came down from heaven. If anyone eats of this bread, he will live forever. And this bread, which I will give for the life of the world, is My flesh.” (aiōn g165)
ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ 52
At this, the Jews began to argue among themselves, “How can this man give us His flesh to eat?”
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃ 53
So Jesus said to them, “Truly, truly, I tell you, unless you eat the flesh and drink the blood of the Son of Man, you have no life in you.
האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios g166) 54
Whoever eats My flesh and drinks My blood has eternal life, and I will raise him up at the last day. (aiōnios g166)
כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃ 55
For My flesh is real food, and My blood is real drink.
האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃ 56
Whoever eats My flesh and drinks My blood remains in Me, and I in him.
כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃ 57
Just as the living Father sent Me and I live because of the Father, so also the one who feeds on Me will live because of Me.
זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃ (aiōn g165) 58
This is the bread that came down from heaven. Unlike your fathers, who ate the manna and died, the one who eats this bread will live forever.” (aiōn g165)
כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃ 59
Jesus said this while teaching in the synagogue in Capernaum.
ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ 60
On hearing it, many of His disciples said, “This is a difficult teaching. Who can accept it?”
ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃ 61
Aware that His disciples were grumbling about this teaching, Jesus asked them, “Does this offend you?
מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃ 62
Then what will happen if you see the Son of Man ascend to where He was before?
הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃ 63
The Spirit gives life; the flesh profits nothing. The words I have spoken to you are spirit and they are life.
אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ 64
However, there are some of you who do not believe.” (For Jesus had known from the beginning which of them did not believe and who would betray Him.)
ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃ 65
Then Jesus said, “This is why I told you that no one can come to Me unless the Father has granted it to him.”
מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ 66
From that time on many of His disciples turned back and no longer walked with Him.
ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ 67
So Jesus asked the Twelve, “Do you want to leave too?”
ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ (aiōnios g166) 68
Simon Peter replied, “Lord, to whom would we go? You have the words of eternal life. (aiōnios g166)
ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ 69
We believe and know that You are the Holy One of God.”
ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃ 70
Jesus answered them, “Have I not chosen you, the Twelve? Yet one of you is a devil!”
זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃ 71
He was speaking about Judas, the son of Simon Iscariot. For although Judas was one of the Twelve, he was later to betray Jesus.

< ג'ון 6 >