< ג'ון 6 >
ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃ | 1 |
After these things, Jesus went away to the other side of the sea of Galilee, which is also called the Sea of Tiberias.
וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃ | 2 |
A great multitude followed him, because they saw his signs which he did on those who were sick.
ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃ | 3 |
Jesus went up into the mountain, and he sat there with his disciples.
וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃ | 4 |
Now the Passover, the feast of the Jews, was at hand.
וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ | 5 |
Jesus therefore, lifting up his eyes and seeing that a great multitude was coming to him, said to Philip, “Where are we to buy bread, that these may eat?”
ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ | 6 |
He said this to test him, for he himself knew what he would do.
ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ | 7 |
Philip answered him, “Two hundred denarii worth of bread is not sufficient for them, that every one of them may receive a little.”
ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ | 8 |
One of his disciples, Andrew, Simon Peter’s brother, said to him,
יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ | 9 |
“There is a boy here who has five barley loaves and two fish, but what are these among so many?”
ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ | 10 |
Jesus said, “Have the people sit down.” Now there was much grass in that place. So the men sat down, in number about five thousand.
ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ | 11 |
Jesus took the loaves, and having given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to those who were sitting down, likewise also of the fish as much as they desired.
ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ | 12 |
When they were filled, he said to his disciples, “Gather up the broken pieces which are left over, that nothing be lost.”
ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃ | 13 |
So they gathered them up, and filled twelve baskets with broken pieces from the five barley loaves, which were left over by those who had eaten.
ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃ | 14 |
When therefore the people saw the sign which Jesus did, they said, “This is truly the prophet who comes into the world.”
וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃ | 15 |
Jesus therefore, perceiving that they were about to come and take him by force to make him king, withdrew again to the mountain by himself.
ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃ | 16 |
When evening came, his disciples went down to the sea.
ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃ | 17 |
They entered into the boat, and were going over the sea to Capernaum. It was now dark, and Jesus had not come to them.
ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃ | 18 |
The sea was tossed by a great wind blowing.
והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃ | 19 |
When therefore they had rowed about twenty-five or thirty stadia, they saw Jesus walking on the sea and drawing near to the boat; and they were afraid.
ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃ | 20 |
But he said to them, “It is I. Do not be afraid.”
ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃ | 21 |
They were willing therefore to receive him into the boat. Immediately the boat was at the land where they were going.
ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃ | 22 |
On the next day, the multitude that stood on the other side of the sea saw that there was no other boat there, except the one in which his disciples had embarked, and that Jesus had not entered with his disciples into the boat, but his disciples had gone away alone.
ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃ | 23 |
However, boats from Tiberias came near to the place where they ate the bread after the Lord had given thanks.
ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃ | 24 |
When the multitude therefore saw that Jesus was not there, nor his disciples, they themselves got into the boats and came to Capernaum, seeking Jesus.
וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ | 25 |
When they found him on the other side of the sea, they asked him, “Rabbi, when did you come here?”
ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃ | 26 |
Jesus answered them, “Most certainly I tell you, you seek me, not because you saw signs, but because you ate of the loaves and were filled.
אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ (aiōnios ) | 27 |
Do not work for the food which perishes, but for the food which remains to consummate (aiōnios ) life, which the Son of Man will give to you. For God the Father has sealed him."
ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ | 28 |
They said therefore to him, “What must we do, that we may work the works of God?”
ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ | 29 |
Jesus answered them, “This is the work of God, that you believe in him whom he has sent.”
ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃ | 30 |
They said therefore to him, “What then do you do for a sign, that we may see and believe you? What work do you do?
אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ | 31 |
Our fathers ate the manna in the wilderness. As it is written, ‘He gave them bread out of heaven to eat.’”
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃ | 32 |
Jesus therefore said to them, “Most certainly, I tell you, it was not Moses who gave you the bread out of heaven, but my Father gives you the true bread out of heaven.
כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ | 33 |
For the bread of God is that which comes down out of heaven and gives life to the world.”
ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃ | 34 |
They said therefore to him, “Lord, always give us this bread.”
ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ | 35 |
Jesus said to them, “I am the bread of life. Whoever comes to me will not be hungry, and whoever believes in me will never be thirsty.
ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃ | 36 |
But I told you that you have seen me, and yet you do not believe.
כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃ | 37 |
All those whom the Father gives me will come to me. He who comes to me I will in no way throw out.
כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃ | 38 |
For I have come down from heaven, not to do my own will, but the will of him who sent me.
וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃ | 39 |
This is the will of my Father who sent me, that of all he has given to me I should lose nothing, but should raise him up at the last day.
וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios ) | 40 |
This is the will of the one who sent me, that everyone who sees the Son and believes in him should have consummate (aiōnios ) life; and I will raise him up at the last day."
וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ | 41 |
The Jews therefore murmured concerning him, because he said, “I am the bread which came down out of heaven.”
ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃ | 42 |
They said, “Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then does he say, ‘I have come down out of heaven’?”
ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃ | 43 |
Therefore Jesus answered them, “Do not murmur among yourselves.
לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃ | 44 |
No one can come to me unless the Father who sent me draws him; and I will raise him up in the last day.
הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃ | 45 |
It is written in the prophets, ‘They will all be taught by God.’ Therefore everyone who hears from the Father and has learned, comes to me.
לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃ | 46 |
Not that anyone has seen the Father, except he who is from God. He has seen the Father.
אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃ (aiōnios ) | 47 |
Most certainly, I tell you, he who believes in me has consummate (aiōnios ) life.
אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃ | 49 |
Your fathers ate the manna in the wilderness and they died.
זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃ | 50 |
This is the bread which comes down out of heaven, that anyone may eat of it and not die.
אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ (aiōn ) | 51 |
I am the living bread which came down out of heaven. If anyone eats of this bread, he will live in this age (aiōn ). Yes, the bread which I will give for the life of the world is my flesh."
ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ | 52 |
The Jews therefore contended with one another, saying, “How can this man give us his flesh to eat?”
ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃ | 53 |
Jesus therefore said to them, “Most certainly I tell you, unless you eat the flesh of the Son of Man and drink his blood, you do not have life in yourselves.
האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ (aiōnios ) | 54 |
He who eats my flesh and drinks my blood has consummate (aiōnios ) life, and I will raise him up at the last day.
כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃ | 55 |
For my flesh is food indeed, and my blood is drink indeed.
האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃ | 56 |
He who eats my flesh and drinks my blood lives in me, and I in him.
כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃ | 57 |
As the living Father sent me, and I live because of the Father, so he who feeds on me will also live because of me.
זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃ (aiōn ) | 58 |
This is the bread which came down out of heaven—not as our fathers ate, and died. He who eats this bread will live in this age (aiōn )."
כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃ | 59 |
He said these things in the synagogue, as he taught in Capernaum.
ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ | 60 |
Therefore many of his disciples, when they heard this, said, “This is a hard saying! Who can listen to it?”
ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃ | 61 |
But Jesus knowing in himself that his disciples murmured at this, said to them, “Does this cause you to stumble?
מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃ | 62 |
Then what if you would see the Son of Man ascending to where he was before?
הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃ | 63 |
It is the spirit who gives life. The flesh profits nothing. The words that I speak to you are spirit, and are life.
אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ | 64 |
But there are some of you who do not believe.” For Jesus knew from the beginning who they were who did not believe, and who it was who would betray him.
ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃ | 65 |
He said, “For this cause I have said to you that no one can come to me, unless it is given to him by my Father.”
מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ | 66 |
At this, many of his disciples went back and walked no more with him.
ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ | 67 |
Jesus said therefore to the twelve, “You do not also want to go away, do you?”
ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ (aiōnios ) | 68 |
Simon Peter answered him, "Lord, to whom would we go? You have the words of consummate (aiōnios ) life.
ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ | 69 |
We have come to believe and know that you are the Christ, the Son of the living God.”
ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃ | 70 |
Jesus answered them, “Did not I choose you, the twelve, and one of you is a devil?”
זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃ | 71 |
Now he spoke of Judas, the son of Simon Iscariot, for it was he who would betray him, being one of the twelve.