ג'ון 5

1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃

Sometime after this there was a Jewish Festival; and Jesus went up to Jerusalem.

2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃

There is in Jerusalem, near the sheep-gate, a bath with five colonnades round it. It is called in Hebrew “Bethesda.”

3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃

In these colonnades a large number of sick people were lying – blind, lame, and crippled.

4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃

One man who was there had been crippled for thirty-eight years.

6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃

Jesus saw the man lying there, and, finding that he had been in this state a long time, said to him, ‘Do you wish to be cured?’

7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃

‘I have no one, Sir,’ the sick man answered, ‘to put me into the bath when there is a troubling of the water, and, while I am getting to it, someone else steps down before me.’

8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃

‘Stand up,’ said Jesus, ‘take up your mat, and walk.’

9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

The man was cured immediately, and took up his mat and began walking.

10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃

Now it was the Sabbath. So the religious authorities said to the man who had been cured, ‘This is the Sabbath; you must not carry your mat.’

11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃

‘The man who cured me,’ he answered, ‘said to me “Take up your mat and walk.”’

12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃

‘Who was it,’ they asked, ‘that said to you “Take up your mat and walk”?’

13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃

But the man who had been restored did not know who it was; for Jesus had moved away, because there was a crowd there.

14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

Afterwards Jesus found the man in the Temple Courts, and said to him, ‘You are cured now; do not sin again, or something worse may happen to you.’

15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃

The man went away, and told the authorities that it was Jesus who had cured him.

16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

And that was why they began to persecute Jesus – because he did things of this kind on the Sabbath.

17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃

But Jesus replied, ‘My Father works to this very hour, and I work also.’

18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃

This made the authorities all the more eager to kill him, because not only was he doing away with the Sabbath, but he actually called God his own Father – putting himself on an equality with God.

19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃

So Jesus made this further reply, ‘In truth I tell you, the Son can do nothing of himself; he does only what he sees the Father doing; whatever the Father does, the Son does also.

20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃

For the Father loves his Son, and shows him everything that he is doing; and he will show him still greater things – so that you will be filled with wonder.

21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃

For, just as the Father raises the dead and gives them life, so also the Son gives life to whom he pleases.

22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃

The Father himself does not judge any one, but has entrusted the work of judging entirely to his Son,

23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃

so that everyone may honour the Son, just as they honour the Father. The person who does not honour the Son fails to honour the Father who sent him.

24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃ (aiōnios g166)

In truth I tell you that the person who listens to my message and believes him who sent me, has eternal life, and does not come under condemnation, but has already passed out of death into life. (aiōnios g166)

25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

In truth I tell you that a time is coming, indeed it is already here, when the dead will listen to the voice of the Son of God, and when those who listen will live.

26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃

For, just as the Father has inherent life within him, so also he has granted to the Son to have inherent life within him;

27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃

and, because he is Son of Man, he has also given him authority to act as judge.

28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃

Do not wonder at this; for the time is coming when all who are in their graves will hear his voice,

29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃

and will come out – those who have done good rising to life, and those who have lived evil lives rising for condemnation.

30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃

I can do nothing of myself; I judge as I am taught; and the judgment that I give is just, because my aim is not to do my own will, but the will of him who sent me.

31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃

‘If I bear testimony to myself, my testimony is not trustworthy;

32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃

it is another who bears testimony to me, and I know that the testimony which he bears to me is trustworthy.

33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃

You have yourselves sent to John, and he has testified to the truth.

34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃

But the testimony which I receive is not from people; I am saying this for your salvation.

35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃

He was the Lamp that was burning and shining, and you were ready to rejoice, for a time, in his light.

36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃

But the testimony which I have is of greater weight than John’s; for the work that the Father has given me to carry out – the work that I am doing – is in itself proof that the Father has sent me as his messenger.

37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃

The Father who has sent me has himself borne testimony to me. You have neither listened to his voice, not seen his form;

38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃

and you have not taken his message home to your hearts, because you do not believe him whom he sent as his messenger.

39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃ (aiōnios g166)

You search the scriptures, because you think that you find in them immortal life; and, though it is those scriptures that bear testimony to me, (aiōnios g166)

40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃

you refuse to come to me to have life.

41 לא אקח כבוד מבני אדם׃

‘I do not receive honour from people,

42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃

but I know this of you, that you have not the love of God in your hearts.

43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃

I have come in my Father’s name, and you do not receive me; if another comes in his own name, you will receive him.

44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃

How can you believe in me, when you receive honour from one another and do not desire the honour which comes from the only God?

45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃

Do not think that I will accuse you to the Father; your accuser is Moses, on whom you have been resting your hopes.

46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃

For, had you believed Moses, you would have believed me, for it was of me that Moses wrote;

47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃

but, if you do not believe his writings, how will you believe my teaching?’