ג'ון 21
| ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃ | 1 |
Після цього з'явивсь Ісус знов Своїм учням над морем Тіверія́дським. А з'явився отак.
| שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ | 2 |
Укупі були Си́мон Петро, і Хома́, званий Близню́к, і Натанаїл, із Кани́ Галілейської, і оби́два сини Зеведе́єві, і двоє інших із учнів Його.
| ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃ | 3 |
Говорить їм Си́мон Петро: „Піду риби влови́ти“. Вони кажуть до нього: „І ми піде́мо з тобою“. І пішли вони, і всіли до чо́вна. Та ночі тієї нічого вони не влови́ли.
| הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ | 4 |
А як ра́нок настав, то Ісус став над берегом, але учні не знали, що то́ був Ісус.
| ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ | 5 |
Ісус тоді каже до них: „Чи не маєте, діти, якоїсь поживи?“— „Ні“, вони відказали.
| ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ | 6 |
А Він їм сказав: „Закиньте не́вода право́руч від чо́вна, то й зна́йдете!“Вони кинули, — і вже не могли його витягнути із-за бе́злічі риби.
| ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃ | 7 |
Тоді учень, якого любив був Ісус, говорить Петрові: „Це ж Госпо́дь!“А Си́мон Петро, як зачув, що Господь то, накинув на себе оде́жину, — бо він був наги́й, — та й кинувся в море.
| והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ | 8 |
Інші ж учні, що були недалеко від берега — якихось ліктів з двісті — припливли чо́вником, тягнучи не́вода з рибою.
| ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ | 9 |
А коли вони вийшли на землю, то бачать розло́жений жар, а на нім рибу й хліб.
| ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ | 10 |
Ісус каже до них: „Принесіть тієї риби, що оце ви влови́ли!“
| ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ | 11 |
Пішов Си́мон Петро та й на землю ви́тягнув не́вода, повного риби великої, — сто п'ятдесят три. І хоч стільки було її, — не продерся проте не́від.
| ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ | 12 |
Ісус каже до учнів: „Ідіть, сні́дайте!“А з учнів ніхто не нава́жився спитати Його: „Хто Ти такий?“Бо знали вони, що Госпо́дь то.
| ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃ | 13 |
Тож підходить Ісус, бере хліб і дає їм, так само ж і рибу.
| וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃ | 14 |
Це вже втретє з'явився Ісус Своїм учням, як із мертвих воскре́с.
| ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי׃ | 15 |
Як вони вже посні́дали, то Ісус промовляє до Си́мона Петра: „Си́моне, сину Йо́нин, — чи ти лю́биш мене́ бі́льше цих?“Той каже Йому́: „Так, Го́споди, — ві́даєш Ти, що кохаю Тебе!“Промовляє йому: „Паси ягнята Мої!“
| ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני׃ | 16 |
І говорить йому Він удруге: „Си́моне, сину Йо́нин, — чи ти любиш Мене?“Той каже Йому: „Так, Господи, — ві́даєш Ти, що кохаю Тебе!“Промовляє йому: „Паси ві́вці Мої!“
| ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני׃ | 17 |
Утретє Він каже йому́: „Си́моне, сину Йо́нин, — чи кохаєш Мене?“Засмутився Петро, що спитав його втретє: „Чи кохаєш Мене?“І він каже Йому: „Ти все ві́даєш, Господи, — ві́даєш Ти, що кохаю Тебе!“Промовляє до нього Ісус: „Паси вівці Мої!
| אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ׃ | 18 |
Поправді, поправді кажу́ Я тобі: Коли був ти молодший, то ти сам підпері́зувався, і ходив, куди́ ти бажав. А коли постарі́єш, — свої руки простя́гнеш, і інший тебе підпере́же, і поведе́, куди не захочеш“.
| וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃ | 19 |
А оце Він сказав, щоб зазначити, якою то смертю той Бога просла́вить. Сказавши таке, Він говорить йому: „Іди за Мною!“
| ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך׃ | 20 |
Обернувся Петро, та й ось бачить, що за ним слідкома́ йде той учень, якого любив Ісус, який на вечері до ло́ня Йому був схилився й спитав: „Хто, Господи, видасть Тебе?“
| ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה הוא׃ | 21 |
Петро, як побачив того, говорить Ісусові: „Господи, — цей же що?“
| ויאמר אליו ישוע אם חפצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי׃ | 22 |
Промовляє до нього Ісус: „Якщо Я схотів, щоб він позоста́вся, аж поки прийду́, — що до то́го тобі? Ти йди за Мною!“
| על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך׃ | 23 |
І це слово розне́слось було́ між брата́ми, що той учень не вмре. Проте́ Ісус не сказав йому, що не вмре, а: „Якщо Я схотів, щоб він позоста́вся, аж поки прийду́, — що до то́го тобі?“
| זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃ | 24 |
Це той учень, що сві́дчить про це, що й оце написав. І знаємо ми, що правдиве свідо́цтво його!
| ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃ | 25 |
Багато є й іншого, що Ісус учинив. Але ду́маю, що коли б написати про все те зокре́ма про кожне, то й сам світ не вмістив би написаних книг! Амі́нь.
