ג'ון 21
| ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃ | 1 |
| כעבור זמן מה שוב נראה ישוע אל תלמידיו, הפעם ליד הכינרת, וכך התרחש הדבר: |
| שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ | 2 |
| שמעון פטרוס, תומא התאום, נתנאל מכפר קנה שבגליל, בני זבדי, ועוד שניים אחרים היו ביחד. |
| ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃ | 3 |
| ”אני הולך לדוג“, אמר שמעון פטרוס.”גם אנחנו באים“, אמרו האחרים. הם עלו לסירה, אולם לא לכדו דבר במשך כל הלילה. |
| הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ | 4 |
| עם זריחת החמה ראו מישהו על החוף, אך לא ידעו שישוע היה האיש. |
| ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ | 5 |
| ”בני, האם לכדתם משהו?“שאל.”לא!“השיבו פה אחד. |
| ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ | 6 |
| ”אם תשליכו את הרשת לימין הסירה תלכדו דגים רבים“, אמר ישוע. הם עשו כדבריו, ודגים רבים כל־כך נלכדו ברשת, עד שלא היה להם כוח להעלות את הרשת חזרה לסירה. |
| ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃ | 7 |
| התלמיד שהיה אהוב על ישוע אמר לפטרוס:”זהו האדון!“כאשר שמע פטרוס את דבריו, לבש את חולצתו שהסיר קודם לכן, וקפץ למים. |
| והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ | 8 |
| ואילו יתר התלמידים הפליגו לחוף שהיה במרחק מאה מטר בערך, ואיתם הרשת המלאה בדגים. |
| ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ | 9 |
| כשעלו לחוף ראו מדורה שעליה נצלים דגים, ובצד היה לחם. |
| ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ | 10 |
| ”הביאו כמה מהדגים שלכדתם“, ביקש ישוע. |
| ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ | 11 |
| שמעון פטרוס משך את הרשת ליבשה, וכאשר ספר את השלל הוא מנה 153 דגים גדולים. למרות מספרם ומשקלם לא נקרעה הרשת! |
| ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ | 12 |
| ”בואו, איכלו ארוחת בוקר“, הזמינם ישוע. איש מהם לא העז לשאול אותו אם הוא באמת האדון, כי כולם היו בטוחים בכך. |
| ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃ | 13 |
| ישוע הגיש להם את הלחם והדגים. |
| וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃ | 14 |
| זאת הייתה הפעם השלישית שבה נגלה אליהם ישוע לאחר שקם מהמתים. |
| ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי׃ | 15 |
| לאחר ארוחת הבוקר שאל ישוע את שמעון פטרוס:”שמעון בן־יונה, האם אתה אוהב אותי יותר מכל אלה?“”כן, “השיב פטרוס,”אתה יודע שאני אוהב אותך.“”אם כן, רעה את טלאי“, אמר ישוע. |
| ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני׃ | 16 |
| ישוע שאל אותו שנית:”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“”כן, אדוני, אתה יודע שאני אוהב אותך“, השיב פטרוס שנית.”אם כן, נהג את צאני“, אמר ישוע. |
| ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני׃ | 17 |
| ישוע שאל פעם שלישית:”שמעון בן־יונה, האם אתה באמת אוהב אותי?“פטרוס נעצב משאלתו החוזרת של ישוע ואמר:”אדוני, הכול אתה יודע. אתה יודע שאני אוהב אותך.“”אם כן, רעה את צאני“, חזר ישוע על בקשתו. |
| אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ׃ | 18 |
| ”כשהיית צעיר יכולת לעשות כרצונך וללכת לאן שרצית. אולם כאשר תזדקן תושיט את ידיך – אנשים אחרים ילבישוך ויובילוך לאן שהם ירצו, ולא לאן שאתה תרצה.“ |
| וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃ | 19 |
| ישוע אמר לו דברים אלה כדי להכינו לקראת צורת מותו בעתיד, שבו יכבד את האלוהים. כאשר סיים ישוע לדבר, אמר לפטרוס:”בוא אחרי.“ |
| ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך׃ | 20 |
| פטרוס הביט לאחור וראה שגם התלמיד האהוב על ישוע הולך אחריהם – אותו תלמיד שישב ליד ישוע בסעודה האחרונה ושאל מי מהם עמד להסגירו. |
| ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה הוא׃ | 21 |
| ”מה בקשר אליו, אדוני?“שאל פטרוס. |
| ויאמר אליו ישוע אם חפצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי׃ | 22 |
| ישוע השיב:”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך? בוא אתה אחרי.“ |
| על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך׃ | 23 |
| משום כך התפשטה השמועה בין האחים שהתלמיד הזה לא ימות. אבל למעשה ישוע כלל לא אמר זאת; הוא אמר:”אם אני רוצה שהוא יישאר בחיים עד בואי, מה זה לך?“ |
| זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃ | 24 |
| זהו התלמיד שראה את כל ההתרחשויות האלה, העיד עליהן, וכתב אותן. כולנו יודעים שעדותו אמת. |
| ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃ | 25 |
| ישוע חולל עוד מעשים נפלאים רבים, אך העולם כולו צר מלהכיל את כל הספרים שהיה אפשר לכתוב עליהם. |
