ג'ון 2
| וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃ | 1 |
anantaraM trutIyadivase gAlIl pradeshiye kAnnAnAmni nagare vivAha AsIt tatra cha yIshormAtA tiShThat|
| וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ | 2 |
tasmai vivAhAya yIshustasya shiShyAshcha nimantritA Asan|
| ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ | 3 |
tadanantaraM drAkShArasasya nyUnatvAd yIshormAtA tamavadat eteShAM drAkShAraso nAsti|
| ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ | 4 |
tadA sa tAmavochat he nAri mayA saha tava kiM kAryyaM? mama samaya idAnIM nopatiShThati|
| ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃ | 5 |
tatastasya mAtA dAsAnavochad ayaM yad vadati tadeva kuruta|
| והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ | 6 |
tasmin sthAne yihUdIyAnAM shuchitvakaraNavyavahArAnusAreNADhakaikajaladharANi pAShANamayAni ShaDvR^ihatpAtrANiAsan|
| ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ | 7 |
tadA yIshustAn sarvvakalashAn jalaiH pUrayituM tAnAj nApayat, tataste sarvvAn kumbhAnAkarNaM jalaiH paryyapUrayan|
| ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ | 8 |
atha tebhyaH ki nchiduttAryya bhojyAdhipAteHsamIpaM netuM sa tAnAdishat, te tadanayan|
| ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ | 9 |
apara ncha tajjalaM kathaM drAkShAraso. abhavat tajjalavAhakAdAsA j nAtuM shaktAH kintu tadbhojyAdhipo j nAtuM nAshaknot tadavalihya varaM saMmbodyAvadata,
| ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃ | 10 |
lokAH prathamaM uttamadrAkShArasaM dadati taShu yatheShTaM pitavatsu tasmA ki nchidanuttama ncha dadati kintu tvamidAnIM yAvat uttamadrAkShArasaM sthApayasi|
| זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃ | 11 |
itthaM yIshurgAlIlapradeshe AshcharyyakArmma prArambha nijamahimAnaM prAkAshayat tataH shiShyAstasmin vyashvasan|
| ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם׃ | 12 |
tataH param sa nijamAtrubhrAtrusshiShyaiH sArddhM kapharnAhUmam Agamat kintu tatra bahUdinAni AtiShThat|
| ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ | 13 |
tadanantaraM yihUdiyAnAM nistArotsave nikaTamAgate yIshu ryirUshAlam nagaram AgachChat|
| וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃ | 14 |
tato mandirasya madhye gomeShapArAvatavikrayiNo vANijakShchopaviShTAn vilokya
| ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃ | 15 |
rajjubhiH kashAM nirmmAya sarvvagomeShAdibhiH sArddhaM tAn mandirAd dUrIkR^itavAn|
| ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃ | 16 |
vaNijAM mudrAdi vikIryya AsanAni nyUbjIkR^itya pArAvatavikrayibhyo. akathayad asmAt sthAnAt sarvANyetAni nayata, mama pitugR^ihaM vANijyagR^ihaM mA kArShTa|
| ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃ | 17 |
tasmAt tanmandirArtha udyogo yastu sa grasatIva mAm| imAM shAstrIyalipiM shiShyAHsamasmaran|
| ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃ | 18 |
tataH param yihUdIyalokA yIShimavadan tavamidR^ishakarmmakaraNAt kiM chihnamasmAn darshayasi?
| ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃ | 19 |
tato yIshustAnavochad yuShmAbhire tasmin mandire nAshite dinatrayamadhye. ahaM tad utthApayiShyAmi|
| ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃ | 20 |
tadA yihUdiyA vyAhArShuH, etasya mandirasa nirmmANena ShaTchatvAriMshad vatsarA gatAH, tvaM kiM dinatrayamadhye tad utthApayiShyasi?
| והוא דבר על היכל גויתו׃ | 21 |
kintu sa nijadeharUpamandire kathAmimAM kathitavAn|
| ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃ | 22 |
sa yadetAdR^ishaM gaditavAn tachChiShyAH shmashAnAt tadIyotthAne sati smR^itvA dharmmagranthe yIshunoktakathAyAM cha vyashvasiShuH|
| ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃ | 23 |
anantaraM nistArotsavasya bhojyasamaye yirUshAlam nagare tatkrutAshcharyyakarmmANi vilokya bahubhistasya nAmani vishvasitaM|
| והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ | 24 |
kintu sa teShAM kareShu svaM na samarpayat, yataH sa sarvvAnavait|
| ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃ | 25 |
sa mAnaveShu kasyachit pramANaM nApekShata yato manujAnAM madhye yadyadasti tattat sojAnAt|
