< ג'ון 13 >
ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ | 1 |
Ante diem festum Paschae, sciens Iesus quia venit hora eius ut transeat ex hoc mundo ad Patrem: cum dilexisset suos, qui erant in mundo, in finem dilexit eos.
ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ | 2 |
Et coena facta, cum diabolus iam misisset in cor ut traderet eum Iudas Simonis Iscariotis:
וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ | 3 |
sciens quia omnia dedit ei Pater in manus, et quia a Deo exivit, et ad Deum vadit:
ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ | 4 |
surgit a coena, et ponit vestimenta sua: et cum accepisset linteum, praecinxit se.
ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ | 5 |
Deinde misit aquam in pelvim, et coepit lavare pedes discipulorum, et extergere linteo, quo erat praecinctus.
ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ | 6 |
Venit ergo ad Simonem Petrum. Et dicit ei Petrus: Domine, tu mihi lavas pedes?
ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ | 7 |
Respondit Iesus, et dixit ei: Quod ego facio, tu nescis modo, scies autem postea.
ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn ) | 8 |
Dicit ei Petrus: Non lavabis mihi pedes in aeternum. Respondit ei Iesus: Si non lavero te, non habebis partem mecum. (aiōn )
ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ | 9 |
Dicit ei Simon Petrus: Domine, non tantum pedes meos, sed et manus, et caput.
ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ | 10 |
Dicit ei Iesus: Qui lotus est, non indiget nisi ut pedes lavet, et est mundus totus. Et vos mundi estis, sed non omnes.
כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ | 11 |
Sciebat enim quisnam esset qui traderet eum: propterea dixit: Non estis mundi omnes.
ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ | 12 |
Postquam ergo lavit pedes eorum, accepit vestimenta sua: et cum recubuisset iterum dixit eis: Scitis quid fecerim vobis?
אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ | 13 |
Vos vocatis me Magister, et Domine, et bene dicitis: sum etenim.
לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ | 14 |
Si ergo ego lavi pedes vestros, Dominus, et Magister: et vos debetis alter alterius lavare pedes.
כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ | 15 |
Exemplum enim dedi vobis, ut quemadmodum ego feci vobis, ita et vos faciatis.
אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ | 16 |
Amen, amen dico vobis: non est servus maior Domino suo: neque apostolus maior est eo, qui misit illum.
אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ | 17 |
Si haec scitis, beati eritis si feceritis ea.
לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ | 18 |
Non de omnibus vobis dico: ego scio quos elegerim: sed ut adimpleatur Scriptura: Qui manducat mecum panem, levabit contra me calcaneum suum.
מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ | 19 |
Amodo dico vobis, priusquam fiat: ut cum factum fuerit, credatis, quia ego sum.
אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ | 20 |
Amen, amen dico vobis: Qui accipit si quem misero, me accipit: qui autem me accipit, accipit eum, qui me misit.
ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ | 21 |
Cum haec dixisset Iesus, turbatus est spiritu: et protestatus est, et dixit: Amen, amen dico vobis: Quia unus ex vobis tradet me.
ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ | 22 |
Aspiciebant ergo ad invicem discipuli, haesitantes de quo diceret.
ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ | 23 |
Erat ergo recumbens unus ex discipulis eius in sinu Iesu, quem diligebat Iesus.
וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ | 24 |
Innuit ergo huic Simon Petrus: et dixit ei: Quis est, de quo dicit?
ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ | 25 |
Itaque cum recubuisset ille supra pectus Iesu, dicit ei: Domine quis est?
ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ | 26 |
Respondit Iesus: Ille est, cui ego intinctum panem porrexero. Et cum intinxisset panem, dedit Iudae Simonis Iscariotis.
ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ | 27 |
Et post buccellam, introivit in eum satanas. Et dixit ei Iesus: Quod facis, fac citius.
ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ | 28 |
Hoc autem nemo scivit discumbentium ad quid dixerit ei.
כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ | 29 |
Quidam enim putabant, quia loculos habebat Iudas, quod dixisset ei Iesus: Eme ea, quae opus sunt nobis ad diem festum: aut egenis ut aliquid daret.
והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ | 30 |
Cum ergo accepisset ille buccellam, exivit continuo. Erat autem nox.
הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ | 31 |
Cum ergo exisset, dixit Iesus: Nunc clarificatus est filius hominis: et Deus clarificatus est in eo.
אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ | 32 |
Si Deus clarificatus est in eo, et Deus clarificabit eum in semetipso: et continuo clarificabit eum.
בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ | 33 |
Filioli, adhuc modicum vobiscum sum. Quaeretis me: et sicut dixi Iudaeis: Quo ego vado, vos non potestis venire: et vobis dico modo.
מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ | 34 |
Mandatum novum do vobis: Ut diligatis invicem, sicut dilexi vos, ut et vos diligatis invicem.
בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ | 35 |
In hoc cognoscent omnes quia discipuli mei estis, si dilectionem habueritis ad invicem.
ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ | 36 |
Dicit ei Simon Petrus: Domine, quo vadis? Respondit Iesus: Quo ego vado, non potes me modo sequi: sequeris autem postea.
ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ | 37 |
Dicit ei Petrus: Quare non possum te sequi modo? animam meam pro te ponam.
ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ | 38 |
Respondit ei Iesus: Animam tuam pro me pones? Amen, amen dico tibi: non cantabit gallus, donec ter me neges.