ג'ון 13

1 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃

And before the feast of the passover, Jesus knowing that his hour hath come, that he may remove out of this world unto the Father, having loved his own who [are] in the world — to the end he loved them.

2 ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃

And supper being come, the devil already having put [it] into the heart of Judas of Simon, Iscariot, that he may deliver him up,

3 וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃

Jesus knowing that all things the Father hath given to him — into [his] hands, and that from God he came forth, and unto God he goeth,

4 ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃

doth rise from the supper, and doth lay down his garments, and having taken a towel, he girded himself;

5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃

afterward he putteth water into the basin, and began to wash the feet of his disciples, and to wipe with the towel with which he was being girded.

6 ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃

He cometh, therefore, unto Simon Peter, and that one saith to him, 'Sir, thou — dost thou wash my feet?'

7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃

Jesus answered and said to him, 'That which I do thou hast not known now, but thou shalt know after these things;'

8 ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn g165)

Peter saith to him, 'Thou mayest not wash my feet — to the age.' Jesus answered him, 'If I may not wash thee, thou hast no part with me;' (aiōn g165)

9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃

Simon Peter saith to him, 'Sir, not my feet only, but also the hands and the head.'

10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃

Jesus saith to him, 'He who hath been bathed hath no need save to wash his feet, but he is clean altogether; and ye are clean, but not all;'

11 כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃

for he knew him who is delivering him up; because of this he said, 'Ye are not all clean.'

12 ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃

When, therefore, he washed their feet, and took his garments, having reclined (at meat) again, he said to them, 'Do ye know what I have done to you?

13 אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃

ye call me, The Teacher and The Lord, and ye say well, for I am;

14 לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃

if then I did wash your feet — the Lord and the Teacher — ye also ought to wash one another's feet.

15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃

'For an example I gave to you, that, according as I did to you, ye also may do;

16 אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃

verily, verily, I say to you, a servant is not greater than his lord, nor an apostle greater than he who sent him;

17 אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃

if these things ye have known, happy are ye, if ye may do them;

18 לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃

not concerning you all do I speak; I have known whom I chose for myself; but that the Writing may be fulfilled: He who is eating the bread with me, did lift up against me his heel.

19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃

'From this time I tell you, before its coming to pass, that, when it may come to pass, ye may believe that I am [he];

20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃

verily, verily, I say to you, he who is receiving whomsoever I may send, doth receive me; and he who is receiving me, doth receive Him who sent me.'

21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃

These things having said, Jesus was troubled in the spirit, and did testify, and said, 'Verily, verily, I say to you, that one of you will deliver me up;'

22 ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃

the disciples were looking, therefore, one at another, doubting concerning whom he speaketh.

23 ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃

And there was one of his disciples reclining (at meat) in the bosom of Jesus, whom Jesus was loving;

24 וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃

Simon Peter, then, doth beckon to this one, to inquire who he may be concerning whom he speaketh,

25 ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃

and that one having leant back on the breast of Jesus, respondeth to him, 'Sir, who is it?'

26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃

Jesus answereth, 'That one it is to whom I, having dipped the morsel, shall give it;' and having dipped the morsel, he giveth [it] to Judas of Simon, Iscariot.

27 ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃

And after the morsel, then the Adversary entered into that one, Jesus, therefore, saith to him, 'What thou dost — do quickly;'

28 ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃

and none of those reclining at meat knew for what intent he said this to him,

29 כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃

for certain were thinking, since Judas had the bag, that Jesus saith to him, 'Buy what we have need of for the feast;' or that he may give something to the poor;

30 והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃

having received, therefore, the morsel, that one immediately went forth, and it was night.

31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃

When, therefore, he went forth, Jesus saith, 'Now was the Son of Man glorified, and God was glorified in him;

32 אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃

if God was glorified in him, God also will glorify him in Himself; yea, immediately He will glorify him.

33 בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃

'Little children, yet a little am I with you; ye will seek me, and, according as I said to the Jews — Whither I go away, ye are not able to come, to you also I do say [it] now.

34 מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃

'A new commandment I give to you, that ye love one another; according as I did love you, that ye also love one another;

35 בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

in this shall all know that ye are my disciples, if ye may have love one to another.'

36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃

Simon Peter saith to him, 'Sir, whither dost thou go away?' Jesus answered him, 'Whither I go away, thou art not able now to follow me, but afterward thou shalt follow me.'

37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃

Peter saith to him, 'Sir, wherefore am I not able to follow thee now? my life for thee I will lay down;'

38 ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃

Jesus answered him, 'Thy life for me thou wilt lay down! verily, verily, I say to thee, a cock will not crow till thou mayest deny me thrice.'

The Last Supper