< ג'ון 13 >
ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ | 1 |
Now before the feast of the passover, Jesus, knowing that his hour had come that he should depart out of this world to the Father, having loved his own who were in the world, loved them unto the end.
ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ | 2 |
And supper being served, —the Devil having already put it into the heart of Judas Iscariot, the son of Simon, to betray him, —
וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ | 3 |
he, knowing that the Father had given all things into his hands, and that he came forth from God, and was going to God,
ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ | 4 |
riseth from the supper, and layeth aside his garments, and took a towel, and girded himself.
ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ | 5 |
Then he poureth water into the basin, and began to wash the disciples' feet, and to wipe them with the towel wherewith he was girded.
ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ | 6 |
So he cometh to Simon Peter; who saith to him, Lord, dost thou wash my feet?
ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ | 7 |
Jesus answered and said to him, What I do thou knowest not now, but thou wilt know hereafter.
ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn ) | 8 |
Peter saith to him, Thou shalt never wash my feet. Jesus answered him, If I wash thee not, thou hast no part with me. (aiōn )
ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ | 9 |
Simon Peter saith to him, Lord, not my feet only, but also my hands and my head.
ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ | 10 |
Jesus saith to him, He that hath bathed needeth not to wash himself, but is wholly clean; and ye are clean, but not all.
כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ | 11 |
For he knew who was about to betray him; for this reason he said, Ye are not all clean.
ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ | 12 |
So after he had washed their feet, and had taken his garments, and placed himself again at the table, he said to them, Know ye what I have done to you?
אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ | 13 |
Ye call me the Teacher, and the Lord; and ye say well; for so I am.
לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ | 14 |
If I then, the Lord and the Teacher, have washed your feet, ye also ought to wash one another's feet.
כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ | 15 |
For I have given you an example, that ye also should do as I have done to you.
אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ | 16 |
Truly, truly do I say to you, A servant is not greater than his lord, nor one who is sent greater than he that sent him.
אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ | 17 |
If ye know these things, happy are ye if ye do them.
לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ | 18 |
I speak not of you all; I know whom I chose; but that the Scripture may be fulfilled, “He that eateth bread with me, hath lifted up his heel against me.”
מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ | 19 |
I tell you now before it hath come to pass, that when it hath come to pass ye may believe that I am He.
אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ | 20 |
Truly, truly do I say to you, He that receiveth whomever I send, receiveth me; and he that receiveth me, receiveth him who sent me.
ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ | 21 |
Having said this, Jesus was troubled in spirit, and testified, and said, Truly, truly do I say to you, that one of you will betray me.
ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ | 22 |
The disciples therefore looked at one another, doubting of whom he spoke.
ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ | 23 |
There was reclining on Jesus' bosom one of his disciples, whom Jesus loved.
וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ | 24 |
To him therefore Simon Peter maketh a sign, and saith to him, Tell who it is of whom he is speaking.
ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ | 25 |
He, therefore, leaning back on the breast of Jesus, saith to him, Lord, who is it?
ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ | 26 |
Jesus answereth, It is he for whom I shall dip the morsel and give it to him. Having therefore dipped the morsel, he taketh and giveth it to Judas, the son of Simon Iscariot.
ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ | 27 |
And after the morsel, Satan entered into him. Jesus therefore saith to him, What thou doest, do quickly.
ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ | 28 |
Now no one at the table knew for what intent he said this to him.
כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ | 29 |
For some thought, because Judas kept the purse, that Jesus said to him, Buy what we need for the feast; or that he should give something to the poor.
והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ | 30 |
He then, having received the morsel, went out immediately; and it was night.
הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ | 31 |
When therefore he had gone out, Jesus saith, Now is the Son of man glorified, and God is glorified in him.
אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ | 32 |
If God is glorified in him, God will also glorify him in himself, and will immediately glorify him.
בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ | 33 |
My children, yet a little while I am with you. Ye will seek me; and, as I said to the Jews, Whither I go, ye cannot come, so now I say to you.
מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ | 34 |
A new commandment I give you, that ye love one another; as I have loved you, that ye also love one another.
בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ | 35 |
By this will all men know that ye are my disciples, if ye have love one for another.
ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ | 36 |
Simon Peter saith to him, Lord, whither dost thou go? Jesus answered, Whither I go, thou canst not follow me now; but thou wilt follow me afterward.
ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ | 37 |
Peter saith to him, Lord, why cannot I follow thee now? I will lay down my life for thee.
ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ | 38 |
Jesus answereth, Wilt thou lay down thy life for me? Truly, truly do I say to thee, A cock will not crow, till thou hast thrice denied me.