< ג'ון 13 >
ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ | 1 |
Now before the Feast of the Passover, Jesus, knowing that His hour had come that He should depart from this world to the Father, having loved His own who were in the world He loved them to the end.
ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ | 2 |
And after supper (the devil already having put it into the heart of Judas Iscariot, Simon's son, to betray Him),
וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ | 3 |
Jesus, knowing that the Father had given everything into His hands, and that He had come from God and was going to God,
ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ | 4 |
He gets up from the meal and lays aside His garments, and taking a towel He tied it around Himself.
ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ | 5 |
Then He poured water into the basin and began to wash the disciples' feet and to dry them with the towel with which He was wrapped.
ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ | 6 |
So He comes to Simon Peter, and he says to Him, “Lord, you wash my feet?!”
ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ | 7 |
Jesus answered and said to him, “What I am doing you do not understand now, but you will know [by experience] after this.”
ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn ) | 8 |
Peter says to Him, “You will never ever wash my feet!” Jesus answered him, “If I do not wash you, you have no part with me.” (aiōn )
ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ | 9 |
Simon Peter says to Him, “Lord, not only my feet, but also my hands and my head!”
ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ | 10 |
Jesus says to him: “One who is bathed has no need except to wash his feet, but is clean all over. And you (pl) are clean, but not all of you.”
כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ | 11 |
(He knew who was betraying Him; that is why He said, “Not all of you are clean.”)
ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ | 12 |
So when Jesus had washed their feet and put His garments back on, He reclined again and said to them: “Do you know what I have done to you?
אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ | 13 |
You address me as ‘Teacher’ and ‘Lord’, and you speak correctly, because I am.
לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ | 14 |
So then, if I, Lord and Teacher, washed your feet, you also ought to wash one another's feet.
כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ | 15 |
Because I have given you an example, so that you also should do just as I did to you.
אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ | 16 |
“Most assuredly I say to you, a slave is not greater than his owner, neither is a messenger greater than the one who sent him.
אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ | 17 |
If you understand these things, you are blessed if you do them.
לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ | 18 |
“I do not speak concerning all of you—I know whom I chose. But let the Scripture be fulfilled: ‘The one eating bread with me lifted up his heel against me.’
מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ | 19 |
I am telling you now before it happens, so that when it does happen you will believe that I am.
אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ | 20 |
Most assuredly I say to you, he who receives whomever I send receives me, and he who receives me receives Him who sent me.”
ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ | 21 |
Having said these things, Jesus was distressed in His spirit and testified saying, “Most assuredly I say to you, one of you will betray me!”
ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ | 22 |
So the disciples started looking at each other, at a loss as to whom He meant.
ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ | 23 |
Now one of His disciples, whom Jesus loved, was reclining beside Jesus' bosom.
וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ | 24 |
So Simon Peter motions to him to inquire whom it might be that He was referring to.
ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ | 25 |
And leaning back against Jesus' breast he says to Him, “Lord, who is it?”
ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ | 26 |
Jesus answers, “It is the one to whom I will give the piece of dunked bread.” And dunking the bread He gives it to Judas Iscariot, Simon's son.
ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ | 27 |
And after the sop, then Satan entered into him. Whereupon Jesus says to him, “What you are doing, do quickly!”
ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ | 28 |
(Now none of those reclining at the table knew why He said this to him.
כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ | 29 |
Since Judas had the money box, some supposed that Jesus was telling him to buy what they needed for the feast, or to give something to the poor.)
והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ | 30 |
So having received the sop, immediately he went out. And it was night.
הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ | 31 |
When he had gone out Jesus says: “Now the Son of the Man has been glorified, and God has been glorified in Him.
אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ | 32 |
Since God has been glorified in Him, God will also glorify Him with Himself, and He will do so presently.
בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ | 33 |
“Little children, I am with you just a little longer. You will look for me, and as I said to the Jews, ‘Where I am going you cannot come,’ so now I say to you.
מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ | 34 |
“I give you a new commandment, that you love one another just as I have loved you—that you also love one another.
בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ | 35 |
By this all will know that you are my disciples, if you have love for one another.”
ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ | 36 |
Simon Peter says to Him, “Lord, where are you going?” Jesus answered him, “Where I am going you cannot follow me now, but later you will follow me.”
ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ | 37 |
Peter says to Him: “Lord, why can't I follow you now? I will lay down my life for your sake!”
ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ | 38 |
Jesus answered him: “You will lay down your life for my sake? Most assuredly I say to you, no rooster can crow until you have denied me three times!