< ג'ון 13 >
ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ | 1 |
Now before the feast of the passover, Jesus knew that his hour had come that he must go out of this world to his Father; and having loved his own that were in the world, he loved them to the end.
ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ | 2 |
And supper being over, the devil having already put it into the heart of Judas Iscariot, the son of Simon, to deliver him up,
וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ | 3 |
Jesus, knowing that the Father had delivered all things into his hands, and that he had come from God, and was going to God,
ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ | 4 |
arose from supper, and laid aside his garments, and taking a towel, he girded himself.
ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ | 5 |
Then he poured water into a basin, and began to wash his disciples feet, and to wipe them with the towel with which he was girded.
ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ | 6 |
Then he came to Simon Peter; and Peter said to him: Lord, dost thou wash my feet?
ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ | 7 |
Jesus answered and said to him: What I am doing you know not now, but you will know hereafter.
ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ (aiōn ) | 8 |
Peter said to him: Thou shalt never wash my feet. Jesus answered him: Unless I wash you, you have no part with me. (aiōn )
ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ | 9 |
Simon Peter said to him: Lord, not my feet only, but my hands and my head.
ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ | 10 |
Jesus said to him: He that has bathed needs nothing else save to wash his feet, but is wholly clean. And you are clean, but not all.
כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ | 11 |
For he knew who would deliver him up; for this reason he said, You are not all clean.
ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ | 12 |
Therefore, when he had washed their feet, and had taken his garments, he reclined at table again, and said to them: Do you understand what I have done for you?
אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ | 13 |
You call me Teacher and Lord; and you say well, for so I am.
לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ | 14 |
If, then, I, your Lord and your Teacher, have washed your feet, you also ought to wash one another’s feet.
כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ | 15 |
For I have given you an example, that you also may do as I have done for you.
אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ | 16 |
Verily, verily I say to you, the servant is not greater than his master, nor is he that is sent greater than he that sent him.
אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ | 17 |
If you know these things, blessed are you, if you do them.
לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ | 18 |
I speak not of you all. I know whom I have chosen: but that the scripture may be fulfilled, He that eats bread with me has lifted up his heel against me.
מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ | 19 |
I tell you this now, before it comes to pass, that when it comes to pass, you may believe that I am he.
אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ | 20 |
Verily, verily I say to you, he that receives him that I shall send, receives me; and he that receives me, receives him that sent me.
ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ | 21 |
When Jesus had spoken these things, he was troubled in spirit, and testified and said: Verily, verily I say to you, that one of you will deliver me up.
ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ | 22 |
Then the disciples looked at one another, doubting of whom he spoke.
ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ | 23 |
There was reclining on the bosom of Jesus, one of his disciples, whom Jesus loved.
וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ | 24 |
Then Simon Peter beckoned to this one, that he should inquire who it was of whom he spoke.
ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ | 25 |
And he that was reclining on Jesus breast, said to him: Lord, who is it?
ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ | 26 |
Jesus answered: It is he to whom I shall give this morsel after I have dipped it. And when he had dipped the morsel, he gave it to Judas Iscariot, the son of Simon.
ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ | 27 |
And after the morsel was given, then Satan entered into him. Then Jesus said to him: What you do, do quickly.
ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ | 28 |
But none of those who reclined at table with him knew for what purpose he said this to him.
כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ | 29 |
For some thought, because Judas had the purse, that Jesus had said to him: Buy what we need for the feast; or, that he should give something to the poor.
והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ | 30 |
Then, on receiving the morsel, he immediately went out; and it was night.
הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ | 31 |
When he had gone out, Jesus said: Now is the Son of man glorified, and God is glorified in him.
אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ | 32 |
If God is glorified in him, God will also glorify him in himself, and will immediately glorify him.
בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ | 33 |
Little children, yet a little while I am with you. You will seek me, and, as I said to the Jews, whither I go, you can not come, so now I say to you.
מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ | 34 |
A new commandment I give to you, That you love one another; as I have loved you, that you also love one another.
בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ | 35 |
By this shall all men know that you are my disciples, if you have love one for another.
ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ | 36 |
Simon Peter said to him: Lord, whither goest thou? Jesus answered him: Whither I go, you can not follow me now; but you shall follow me hereafter.
ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ | 37 |
Peter said to him: Lord, why can I not follow thee now? I will lay down my life for thee.
ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ | 38 |
Jesus answered him: Will you lay down your life for me? Verily, verily I say to you, the cock will not crow till you have denied me three times.