ג'ון 12
| וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃ | 1 |
Jesus, therefore, six days before the passover, came to Bethany, where Lazarus was, whom Jesus raised from the dead.
| ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃ | 2 |
They made therefore a supper for him there, and Martha served; but Lazarus was one of those who reclined at the table with him.
| ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃ | 3 |
Then Mary, taking a pound of ointment of pure spikenard, very costly, anointed the feet of Jesus, and wiped his feet with her hair; and the house was filled with the odor of the ointment.
| ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃ | 4 |
But Judas Iscariot, one of his disciples, he who was about to betray him, saith,
| מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃ | 5 |
Why was not this ointment sold for three hundred denaries, and given to the poor?
| והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃ | 6 |
And this he said, not because he cared for the poor, but because he was a thief, and kept the purse, and bore what was put therein.
| ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃ | 7 |
Then said Jesus, Let her alone, that she may keep it until the day of my burial.
| כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃ | 8 |
For the poor ye have always with you, but me ye have not always.
| וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃ | 9 |
The great multitude of the Jews therefore knew that he was there; and they came, not only on account of Jesus, but that they might see Lazarus also, whom he raised from the dead.
| וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃ | 10 |
But the priests consulted together that they might put Lazarus also to death;
| כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃ | 11 |
because on his account many of the Jews were going away, and believing in Jesus.
| ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃ | 12 |
On the next day, a great multitude that had come to the feast, hearing that Jesus was coming to Jerusalem,
| ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃ | 13 |
took branches of palm-trees, and went forth to meet him, crying aloud, Hosanna! blessed is he who cometh in the name of the Lord, even the king of Israel!
| וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃ | 14 |
And Jesus, having found a young ass, sat thereon, as it is written,
| אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃ | 15 |
“Fear not, daughter of Zion! lo! thy king cometh, sitting on an ass's colt.”
| וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃ | 16 |
These things his disciples did not understand at the first; but when Jesus had been glorified, then they remembered that these things were written of him, and that they had done these things to him.
| ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃ | 17 |
The multitude therefore that was with him when he called Lazarus out of the tomb and raised him from the dead bore witness.
| על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃ | 18 |
For this cause also the multitude met him, because they had heard that he had wrought, this sign.
| והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃ | 19 |
The Pharisees therefore said among themselves, Ye see that ye effect nothing; o! the world hath gone after him.
| ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃ | 20 |
Now there were certain Greeks among those who came up to worship at the feast.
| ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃ | 21 |
These came therefore to Philip, who was of Bethsaida of Galilee, and asked him, saying, Sir, we wish to see Jesus.
| ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃ | 22 |
Philip goeth and telleth Andrew; Andrew and Philip go and tell Jesus.
| ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃ | 23 |
But Jesus answereth them, saying, The hour hath come that the Son of man should be glorified.
| אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃ | 24 |
Truly, truly do I say to you, Unless a grain of wheat fall into the ground and die, itself abideth alone; but if it die, it beareth much fruit.
| האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃ (aiōnios g166) | 25 |
He that loveth his life loseth it; and he that hateth his life in this world will keep it unto everlasting life. (aiōnios g166)
| החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃ | 26 |
If any one be a servant to me, let him follow me; and where I am, there also will my servant be; if any one serve me, the Father will honor him.
| עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃ | 27 |
Now is my soul troubled; and what shall I say? Father, save me from this hour! But for this cause I came to this hour.
| אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃ | 28 |
Father, glorify thy name! Then came there a voice from heaven: Yea, I have glorified it, and will glorify it again.
| והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃ | 29 |
The multitude therefore that stood by, hearing this, said that it thundered. Others said, An angel hath spoken to him.
| ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃ | 30 |
Jesus answered and said, This voice hath come not for my sake, but for yours.
| עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃ | 31 |
Now is the judgment of this world; now will the prince of this world be cast out;
| ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃ | 32 |
and I, if I be lifted up from the earth, shall draw all men to me.
| וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃ | 33 |
This he said, signifying what kind of death he was to die.
| ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃ (aiōn g165) | 34 |
The multitude therefore answered him, We have heard out of the Law that the Christ abideth for ever; how then dost thou say that the Son of man must be lifted up? Who is this Son of man? (aiōn g165)
| ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃ | 35 |
Jesus therefore said to them, Yet a little while is the light among you. Walk while ye have the light, that darkness may not overtake you; and he that walketh in the darkness knoweth not whither he goeth.
| בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃ | 36 |
While ye have the light, believe in the light, that ye may become sons of light. These things spoke Jesus, and went away, and hid himself from them.
| רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃ | 37 |
But though he had wrought so many signs before them, they did not believe in him;
| למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃ | 38 |
that what was spoken by Isaiah the prophet might be fulfilled, “Lord, who hath believed our report? and to whom hath the arm of the Lord been revealed?”
| על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃ | 39 |
For this cause they could not believe, because Isaiah said again,
| השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃ | 40 |
“He hath blinded their eyes, and hardened their heart; lest they should see with their eyes, and understand with their heart, and turn from their ways, and I should heal them.”
| כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃ | 41 |
These things said Isaiah, because he saw his glory, and spoke of him.
| אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃ | 42 |
Yet even of the rulers many believed in him; but on account of the Pharisees they did not acknowledge him, lest they should be put of the synagogue;
| כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃ | 43 |
for they loved the glory that is of men more than the glory that is of God.
| ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃ | 44 |
But Jesus cried aloud, and said, He that believeth in me, believeth not in me, but in him that sent me;
| והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃ | 45 |
and he that beholdeth me, beholdeth him that sent me.
| אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃ | 46 |
I have come a light into the world, that whoever believeth in me may not remain in the darkness.
| והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃ | 47 |
And if any one hear my words, and keep them not, I do not judge him; for I came not to judge the world, but to save the world.
| ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃ | 48 |
He that rejecteth me, and receiveth not my words, hath one that judgeth him; the word that I have spoken, that will judge him in the last day.
| כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃ | 49 |
Because I have not spoken from myself; but the Father who sent me hath himself committed to me what I should say, and what I should speak;
