< ג'ון 11 >

ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ 1
Erat autem quidam languens Lazarus a Bethania, de castello Mariae, et Marthae sororum eius.
היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ 2
(Maria autem erat, quae unxit Dominum unguento, et extersit pedes eius capillis suis: cuius frater Lazarus infirmabatur.)
ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ 3
Miserunt ergo sorores eius ad eum dicentes: Domine, ecce quem amas infirmatur.
וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ 4
Audiens autem Iesus dixit eis: Infirmitas haec non est ad mortem, sed pro gloria Dei, ut glorificetur Filius Dei per eam.
וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ 5
Diligebat autem Iesus Martham, et sororem eius Mariam, et Lazarum.
ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ 6
Ut ergo audivit quia infirmabatur, tunc quidem mansit in eodem loco duobus diebus.
מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ 7
deinde post haec dixit discipulis suis: Eamus in Iudaeam iterum.
ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ 8
Dicunt ei discipuli: Rabbi, nunc quaerebant te Iudaei lapidare, et iterum vadis illuc?
ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ 9
Respondit Iesus: Nonne duodecim sunt horae diei? Si quis ambulaverit in die, non offendit, quia lucem huius mundi videt:
אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ 10
si autem ambulaverit in nocte, offendit, quia lux non est in eo.
כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ 11
Haec ait, et post haec dixit eis: Lazarus amicus noster dormit: sed vado ut a somno excitem eum.
ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ 12
Dixerunt ergo discipuli eius: Domine, si dormit, salvus erit.
וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ 13
Dixerat autem Iesus de morte eius: illi autem putaverunt quia de dormitione somni diceret.
אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ 14
Tunc ergo Iesus dixit eis manifeste: Lazarus mortuus est:
ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ 15
et gaudeo propter vos, ut credatis, quoniam non eram ibi. sed eamus ad eum.
ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ 16
Dixit ergo Thomas, qui dicitur Didymus, ad condiscipulos: Eamus et nos, et moriamur cum eo.
ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ 17
Venit itaque Iesus: et invenit eum quattuor dies iam in monumento habentem.
ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ 18
(Erat autem Bethania iuxta Ierosolymam quasi stadiis quindecim.)
ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ 19
Multi autem ex Iudaeis venerant ad Martham, et Mariam, ut consolarentur eas de fratre suo.
ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ 20
Martha ergo ut audivit quia Iesus venit, occurrit illi: Maria autem domi sedebat.
ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ 21
Dixit ergo Martha ad Iesum: Domine, si fuisses hic, frater meus non fuisset mortuus:
וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ 22
Sed et nunc scio quia quaecumque poposceris a Deo, dabit tibi Deus.
ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ 23
Dicit illi Iesus: Resurget frater tuus.
ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ 24
Dicit ei Martha: Scio quia resurget in resurrectione in novissimo die.
ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ 25
Dixit ei Iesus: Ego sum resurrectio, et vita: qui credit in me, etiam si mortuus fuerit, vivet:
וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ (aiōn g165) 26
et omnis, qui vivit, et credit in me, non morietur in aeternum. Credis hoc? (aiōn g165)
ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ 27
Ait illi: Utique Domine, ego credidi, quia tu es Christus filius Dei vivi, qui in hunc mundum venisti.
ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ 28
Et cum haec dixisset, abiit, et vocavit Mariam sororem suam silentio, dicens: Magister adest, et vocat te.
היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ 29
Illa ut audivit, surrexit cito, et venit ad eum:
וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ 30
nondum enim venerat Iesus in castellum: sed erat adhuc in illo loco, ubi occurrerat ei Martha.
והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ 31
Iudaei ergo, qui erant cum ea in domo, et consolabantur eam, cum vidissent Mariam quia cito surrexit, et exiit, secuti sunt eam dicentes: Quia vadit ad monumentum, ut ploret ibi.
ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ 32
Maria ergo, cum venisset ubi erat Iesus, videns eum, cecidit ad pedes eius, et dicit ei: Domine, si fuisses hic, non esset mortuus frater meus.
ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ 33
Iesus ergo, ut vidit eam plorantem, et Iudaeos, qui venerant cum ea, plorantes, infremuit spiritu, et turbavit seipsum,
ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ 34
et dixit: Ubi posuistis eum? Dicunt ei: Domine, veni, et vide.
ויבך ישוע׃ 35
Et lacrymatus est Iesus.
ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ 36
Dixerunt ergo Iudaei: Ecce quomodo amabat eum.
ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ 37
Quidam autem ex ipsis dixerunt: Non poterat hic, qui aperuit oculos caeci nati, facere ut hic non moreretur?
ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ 38
Iesus ergo rursum fremens in semetipso, venit ad monumentum. erat autem spelunca: et lapis superpositus erat ei.
ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ 39
Ait Iesus: Tollite lapidem. Dicit ei Martha soror eius, qui mortuus fuerat: Domine, iam foetet, quatriduanus est enim.
ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ 40
Dicit ei Iesus: Nonne dixi tibi quoniam si credideris, videbis gloriam Dei?
וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ 41
Tulerunt ergo lapidem: Iesus autem elevatis sursum oculis, dixit: Pater gratias ago tibi quoniam audisti me.
ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ 42
ego autem sciebam quia semper me audis, sed propter populum, qui circumstat, dixi: ut credant quia tu me misisti.
ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ 43
Haec cum dixisset, voce magna clamavit: Lazare veni foras.
ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ 44
Et statim prodiit qui fuerat mortuus, ligatus pedes, et manus institis, et facies illius sudario erat ligata. Dixit eis Iesus: Solvite eum, et sinite abire.
ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ 45
Multi ergo ex Iudaeis, qui venerant ad Mariam, et Martham, et viderant quae fecit Iesus, crediderunt in eum.
ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ 46
Quidam autem ex ipsis abierunt ad Pharisaeos, et dixerunt eis quae fecit Iesus.
אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ 47
Collegerunt ergo Pontifices et Pharisaei concilium, et dicebant: Quid faciamus, quia hic homo multa signa facit?
אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ 48
Si dimittimus eum sic, omnes credent in eum: et venient Romani, et tollent nostrum locum, et gentem.
ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ 49
Unus autem ex ipsis Caiphas nomine, cum esset Pontifex anni illius, dixit eis: Vos nescitis quidquam,
אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ 50
nec cogitatis quia expedit vobis ut unus moriatur homo pro populo, et non tota gens pereat.
וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ 51
Hoc autem a semetipso non dixit: sed cum esset Pontifex anni illius, prophetavit, quod Iesus moriturus erat pro gente,
ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ 52
et non tantum pro gente, sed ut filios Dei, qui erant dispersi, congregaret in unum.
ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ 53
Ab illo ergo die cogitaverunt ut interficerent eum.
על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ 54
Iesus ergo iam non in palam ambulabat apud Iudaeos, sed abiit in regionem iuxta desertum, in civitatem, quae dicitur Ephrem, et ibi morabatur cum discipulis suis.
ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ 55
Proximum autem erat Pascha Iudaeorum: et ascenderunt multi Ierosolymam de regione ante Pascha, ut sanctificarent seipsos.
ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ 56
Quaerebant ergo Iesum: et colloquebantur ad invicem, in templo stantes: Quid putatis, quia non venit ad diem festum?
והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ 57
Dederant autem Pontifices, et Pharisaei mandatum, ut si quis cognoverit ubi sit, indicet, ut apprehendat eum.

< ג'ון 11 >