ג'ון 11
| ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ | 1 |
Now a certain man was sick, Lazarus from Bethany, of the village of Mary and her sister, Martha.
| היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ | 2 |
It was that Mary who had anointed the Lord with ointment and wiped his feet with her hair, whose brother Lazarus was sick.
| ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ | 3 |
The sisters therefore sent to him, saying, “Lord, behold, he for whom you have great affection is sick.”
| וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ | 4 |
But when Jesus heard it, he said, “This sickness is not to death, but for the glory of God, that God’s Son may be glorified by it.”
| וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ | 5 |
Now Jesus loved Martha, and her sister, and Lazarus.
| ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ | 6 |
When therefore he heard that he was sick, he stayed two days in the place where he was.
| מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ | 7 |
Then after this he said to the disciples, “Let’s go into Judea again.”
| ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ | 8 |
The disciples asked him, “Rabbi, the Jews were just trying to stone you. Are you going there again?”
| ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ | 9 |
Jesus answered, “Aren’t there twelve hours of daylight? If a man walks in the day, he doesn’t stumble, because he sees the light of this world.
| אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ | 10 |
But if a man walks in the night, he stumbles, because the light isn’t in him.”
| כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ | 11 |
He said these things, and after that, he said to them, “Our friend Lazarus has fallen asleep, but I am going so that I may awake him out of sleep.”
| ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ | 12 |
The disciples therefore said, “Lord, if he has fallen asleep, he will recover.”
| וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ | 13 |
Now Jesus had spoken of his death, but they thought that he spoke of taking rest in sleep.
| אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ | 14 |
So Jesus said to them plainly then, “Lazarus is dead.
| ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ | 15 |
I am glad for your sakes that I was not there, so that you may believe. Nevertheless, let’s go to him.”
| ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ | 16 |
Thomas therefore, who is called Didymus, said to his fellow disciples, “Let’s also go, that we may die with him.”
| ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ | 17 |
So when Jesus came, he found that he had been in the tomb four days already.
| ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ | 18 |
Now Bethany was near Jerusalem, about fifteen stadia away.
| ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ | 19 |
Many of the Jews had joined the women around Martha and Mary, to console them concerning their brother.
| ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ | 20 |
Then when Martha heard that Jesus was coming, she went and met him, but Mary stayed in the house.
| ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ | 21 |
Therefore Martha said to Jesus, “Lord, if you would have been here, my brother wouldn’t have died.
| וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ | 22 |
Even now I know that whatever you ask of God, God will give you.”
| ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ | 23 |
Jesus said to her, “Your brother will rise again.”
| ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ | 24 |
Martha said to him, “I know that he will rise again in the resurrection at the last day.”
| ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ | 25 |
Jesus said to her, “I am the resurrection and the life. He who believes in me will still live, even if he dies.
| וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ (aiōn g165) | 26 |
Whoever lives and believes in me will never die. Do you believe this?” (aiōn g165)
| ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ | 27 |
She said to him, “Yes, Lord. I have come to believe that you are the Christ, God’s Son, he who comes into the world.”
| ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ | 28 |
When she had said this, she went away and called Mary, her sister, secretly, saying, “The Teacher is here and is calling you.”
| היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ | 29 |
When she heard this, she arose quickly and went to him.
| וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ | 30 |
Now Jesus had not yet come into the village, but was in the place where Martha met him.
| והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ | 31 |
Then the Jews who were with her in the house and were consoling her, when they saw Mary, that she rose up quickly and went out, followed her, saying, “She is going to the tomb to weep there.”
| ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ | 32 |
Therefore when Mary came to where Jesus was and saw him, she fell down at his feet, saying to him, “Lord, if you would have been here, my brother wouldn’t have died.”
| ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ | 33 |
When Jesus therefore saw her weeping, and the Jews weeping who came with her, he groaned in the spirit and was troubled,
| ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ | 34 |
and said, “Where have you laid him?” They told him, “Lord, come and see.”
| ויבך ישוע׃ | 35 |
Jesus wept.
| ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ | 36 |
The Jews therefore said, “See how much affection he had for him!”
| ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ | 37 |
Some of them said, “Couldn’t this man, who opened the eyes of him who was blind, have also kept this man from dying?”
| ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ | 38 |
Jesus therefore, again groaning in himself, came to the tomb. Now it was a cave, and a stone lay against it.
| ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ | 39 |
Jesus said, “Take away the stone.” Martha, the sister of him who was dead, said to him, “Lord, by this time there is a stench, for he has been dead four days.”
| ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ | 40 |
Jesus said to her, “Didn’t I tell you that if you believed, you would see God’s glory?”
| וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ | 41 |
So they took away the stone from the place where the dead man was lying. Jesus lifted up his eyes and said, “Father, I thank you that you listened to me.
| ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ | 42 |
I know that you always listen to me, but because of the multitude standing around I said this, that they may believe that you sent me.”
| ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ | 43 |
When he had said this, he cried with a loud voice, “Lazarus, come out!”
| ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ | 44 |
He who was dead came out, bound hand and foot with wrappings, and his face was wrapped around with a cloth. Jesus said to them, “Free him, and let him go.”
| ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ | 45 |
Therefore many of the Jews who came to Mary and saw what Jesus did believed in him.
| ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ | 46 |
But some of them went away to the Pharisees and told them the things which Jesus had done.
| אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ | 47 |
The chief priests therefore and the Pharisees gathered a council, and said, “What are we doing? For this man does many signs.
| אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ | 48 |
If we leave him alone like this, everyone will believe in him, and the Romans will come and take away both our place and our nation.”
| ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ | 49 |
But a certain one of them, Caiaphas, being high priest that year, said to them, “You know nothing at all,
| אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ | 50 |
nor do you consider that it is advantageous for us that one man should die for the people, and that the whole nation not perish.”
| וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ | 51 |
Now he didn’t say this of himself, but being high priest that year, he prophesied that Jesus would die for the nation,
| ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ | 52 |
and not for the nation only, but that he might also gather together into one the children of God who are scattered abroad.
| ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ | 53 |
So from that day forward they took counsel that they might put him to death.
| על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ | 54 |
Jesus therefore walked no more openly among the Jews, but departed from there into the country near the wilderness, to a city called Ephraim. He stayed there with his disciples.
| ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ | 55 |
Now the Passover of the Jews was at hand. Many went up from the country to Jerusalem before the Passover, to purify themselves.
| ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ | 56 |
Then they sought for Jesus and spoke with one another as they stood in the temple, “What do you think—that he isn’t coming to the feast at all?”
| והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ | 57 |
Now the chief priests and the Pharisees had commanded that if anyone knew where he was, he should report it, that they might seize him.
