ג'ון 10

1 אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃

Bǝrⱨǝⱪ, bǝrⱨǝⱪ, mǝn silǝrgǝ xuni eytip ⱪoyayki, ⱪoy ⱪotiniƣa ixiktin kirmǝy, baxⱪa yǝrdin yamixip kirgǝn kixi oƣri wǝ ⱪaraⱪqidur.

2 ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃

Ixiktin kiridiƣan kixi bolsa ⱪoylarning padiqisidur.

3 לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃

Ixik baⱪar uningƣa ixikni eqip beridu wǝ ⱪoylar uning awazini anglap tonuydu; u ɵz ⱪoylirining isimlirini bir-birlǝp qaⱪirip ularni sirtⱪa baxlap qiⱪidu.

4 ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃

U ⱪoylirining ⱨǝmmisini sirtⱪa qiⱪirip bolup, ularning aldida mangidu, ⱪoylarmu uning kǝynidin ǝgixip mengixidu; qünki ular uning awazini tonuydu.

5 ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃

Lekin ular yat adǝmning kǝynidin mangmaydu, bǝlki uningdin ⱪaqidu; qünki ular yatlarning awazini tonumaydu.

6 המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃

Əysa bu tǝmsilni ularƣa sɵzlǝp bǝrgini bilǝn, lekin ular uning ɵzlirigǝ nemǝ dǝwatⱪanliⱪini ⱨeq qüxǝnmidi.

7 ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃

Xunga Əysa ularƣa yǝnǝ mundaⱪ dedi: — Bǝrⱨǝⱪ, bǝrⱨǝⱪ, mǝn silǝrgǝ xuni eytip ⱪoyayki, ⱪoylarning ixiki ɵzümdurmǝn.

8 כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃

Mǝndin ilgiri kǝlgǝnlǝrning ⱨǝmmisi oƣri wǝ ⱪaraⱪqidur, lekin ⱪoylar ularƣa ⱪulaⱪ salmidi.

9 אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃

Ixik ɵzümdurmǝn. Mǝn arⱪiliⱪ kirgini ⱪutⱪuzulidu ⱨǝm kirip-qiⱪip, ot-qɵplǝrni tepip yeyǝlǝydu.

10 הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃

Oƣri bolsa pǝⱪǝt oƣrilax, ɵltürüx wǝ buzux üqünla kelidu. Mǝn bolsam ularni ⱨayatliⱪⱪa erixsun wǝ xu ⱨayatliⱪi mol bolsun dǝp kǝldim.

11 אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃

Yahxi padiqi ɵzümdurmǝn. Yahxi padiqi ⱪoylar üqün ɵz jenini pida ⱪilidu.

12 והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃

Lekin mǝdikar undaⱪ ⱪilmaydu. U bǝlki nǝ ⱪoylarning igisi nǝ padiqisi bolmiƣaqⱪa, bɵrining kǝlginini kɵrsǝ, ⱪoylarni taxlap ⱪaqidu wǝ bɵrǝ kelip ⱪoylarni titip tiripirǝn ⱪiliwetidu.

13 השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃

Əmdi mǝdikar bolsa pǝⱪǝt ⱨǝⱪⱪini dǝp ixlǝp, ⱪoylarƣa kɵngül bɵlmǝy bǝdǝr ⱪaqidu.

14 אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃

Yahxi padiqi ɵzümdurmǝn. Ata meni toniƣinidǝk mǝn atini tonuƣinimdǝk, mǝn ɵzümningkilǝrni tonuymǝn wǝ ɵzümningkilǝrmu meni tonuydu; ⱪoylar üqün jenim pida.

15 כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃

16 וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃

Bu ⱪotandin bolmiƣan baxⱪa ⱪoylirimmu bar. Ularnimu elip baxlixim kerǝk wǝ ularmu awazimni anglaydu; xuning bilǝn bir pada bolidu, xundaⱪla ularning bir padiqisi bolidu.

17 על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃

Ata meni xu sǝwǝbtin sɵyiduki, mǝn jenimni ⱪayturuwelixim üqün uni pida ⱪilimǝn.

18 ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃

Jenimni ⱨeqkim mǝndin alalmaydu, mǝn uni ɵz ihtiyarim bilǝn pida ⱪilimǝn. Mǝn uni pida ⱪilixⱪa ⱨoⱪuⱪluⱪmǝn wǝ xundaⱪla uni ⱪayturuwelixⱪimu ⱨoⱪuⱪluⱪmǝn; bu ǝmrni Atamdin tapxuruwalƣanmǝn.

19 ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃

Bu sɵzlǝr tüpǝylidin Yǝⱨudiylar arisida yǝnǝ bɵlünüx pǝyda boldi.

20 ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃

Ulardin kɵp adǝmlǝr: — Uningƣa jin qaplixiptu, u jɵylüwatidu, nemǝ üqün uning sɵzigǝ ⱪulaⱪ salƣudǝksilǝr? — deyixti.

21 ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃

Yǝnǝ bǝzilǝr bolsa: — Jin qaplaxⱪan adǝmning sɵzliri bundaⱪ bolmaydu. Jin ⱪandaⱪmu ⱪariƣularning kɵzlirini aqalisun?! — deyixti.

22 ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃

Ⱪix pǝsli bolup, Yerusalemda «Ⱪayta beƣixlax ⱨeyti» ɵtküzülüwatatti.

23 ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃

Əysa ibadǝthanidiki «Sulaymanning pexaywini»da aylinip yürǝtti.

24 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃

Yǝⱨudiylar uning ǝtrapiƣa olixiwelip: — Bizni ⱪaqanƣiqǝ tit-tit ⱪilip tutuⱪluⱪta ⱪaldurmaⱪqisǝn? Əgǝr Mǝsiⱨ bolsang, bizgǝ oquⱪini eyt, — deyixti.

25 ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃

Əysa mundaⱪ jawab bǝrdi: — Mǝn silǝrgǝ eyttim, lekin ixǝnmǝysilǝr. Atamning nami bilǝn ⱪilƣan ǝmǝllirimning ɵzi manga guwaⱨliⱪ beridu.

26 אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃

Biraⱪ mǝn silǝrgǝ eytⱪinimdǝk, silǝr etiⱪad ⱪilmidinglar, qünki mening ⱪoylirimdin ǝmǝssilǝr.

27 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃

Mening ⱪoylirim mening awazimni anglaydu, mǝn ularni tonuymǝn wǝ ular manga ǝgixidu.

28 ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃ (aiōn g165, aiōnios g166)

Mǝn ularƣa mǝnggülük ⱨayat ata ⱪilimǝn; ular ǝsla ⱨalak bolmaydu. Ⱨeqkim ularni ⱪolumdin tartiwalalmaydu. (aiōn g165, aiōnios g166)

29 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃

Ularni manga tǝⱪdim ⱪilƣan atam ⱨǝmmidin üstündur wǝ ⱨeqkim ularni atamning ⱪolidin tartiwalalmaydu.

30 אני ואבי אחד אנחנו׃

Mǝn wǝ Ata [ǝslidinla] birdurmiz.

31 אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃

Buning bilǝn Yǝⱨudiylar yǝnǝ uni qalma-kesǝk ⱪilixmaⱪqi bolup, yǝrdin ⱪolliriƣa tax elixti.

32 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃

Əysa ularƣa: — Atamdin kǝlgǝn nurƣun yahxi ǝmǝllǝrni silǝrgǝ kɵrsǝttim. Bu ǝmǝllǝrning ⱪaysisi üqün meni qalma-kesǝk ⱪilmaⱪqisilǝr? — dedi.

33 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃

— Seni yahxi bir ǝmǝl üqün ǝmǝs, bǝlki kupurluⱪ ⱪilƣining üqün qalma-kesǝk ⱪilimiz. Qünki sǝn bir insan turuⱪluⱪ, ɵzüngni Huda ⱪilip kɵrsǝtting! — dedi Yǝⱨudiylar jawabǝn.

34 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃

Əysa ularƣa mundaⱪ jawab bǝrdi: — Silǝrgǝ tǝwǝ muⱪǝddǝs ⱪanunda «Mǝn eyttim, silǝr ilaⱨlarsilǝr» dǝp pütülgǝn ǝmǝsmu?

35 הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃

Huda ɵz sɵz-kalamini yǝtküzgǝnlǝrni «ilaⱨlar» dǝp atiƣan yǝrdǝ (wǝ muⱪǝddǝs yazmilarda eytilƣini ⱨǝrgiz küqtin ⱪalmaydu)

36 ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃

nemǝ üqün Ata Ɵzigǝ has-muⱪǝddǝs ⱪilip paniy dunyaƣa ǝwǝtkǝn zat «Mǝn Hudaning Oƣlimǝn» desǝ, u toƣruluⱪ «kupurluⱪ ⱪilding!» dǝysilǝr?

37 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃

Əgǝr Atamning ǝmǝllirini ⱪilmisam, manga ixǝnmǝnglar.

38 ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃

Biraⱪ ⱪilsam, manga ixǝnmigǝn ⱨalǝttimu, ǝmǝllǝrning ɵzlirigǝ ixininglar. Buning bilǝn Atining mǝndǝ ikǝnlikini, meningmu Atida ikǝnlikimni ⱨǝⱪ dǝp bilip etiⱪad ⱪilidiƣan bolisilǝr.

39 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃

Buning bilǝn ular yǝnǝ uni tutmaⱪqi boldi, biraⱪ u ularning ⱪolliridin ⱪutulup, u yǝrdin kǝtti.

40 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃

Andin u yǝnǝ Iordan dǝryasining u ⱪetiƣa, yǝni Yǝⱨya [pǝyƣǝmbǝr] dǝslipidǝ adǝmlǝrni qɵmüldürgǝn jayƣa berip, u yǝrdǝ turdi.

41 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃

Nurƣun kixilǝr uning yeniƣa kǝldi. Ular: — Yǝⱨya ⱨeq mɵjizilik alamǝt kɵrsǝtmigǝn, lekin uning bu adǝm toƣrisida barliⱪ eytⱪanliri rast ikǝn! — deyixti.

42 ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃

Xuning bilǝn nurƣunliƣan kixilǝr bu yǝrdǝ uningƣa etiⱪad ⱪildi.