ג'ון 10
| אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ | 1 |
| ”אני אומר לכם באמת, “המשיך ישוע,”מי שמסרב להיכנס למכלאת הצאן דרך השער, ובוחר להיכנס בדרך הצדדית, הוא גנב או שודד. |
| ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃ | 2 |
| האדם שנכנס דרך השער הוא רועה הצאן. |
| לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ | 3 |
| השומר יפתח לו את השער, עדר הצאן ישמע ויכיר את קולו, והרועה יוביל את הצאן החוצה כשהוא נוקב בשם כל כבשה. |
| ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ | 4 |
| הרועה הולך בראש והעדר נוהר אחריו, כי הוא מזהה את הרועה ומכיר את קולו. |
| ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃ | 5 |
| הצאן לא תלכנה אחרי אדם זר, אלא תברחנה מפניו, כי קולו אינו מוכר להן.“ |
| המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ | 6 |
| אלה ששמעו משל זה מפי ישוע לא הבינו למה התכוון, |
| ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃ | 7 |
| ולכן ישוע הסביר להם:”אמן אני אומר לכם: אני השער של מכלאת הצאן. |
| כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃ | 8 |
| כל אלה שבאו לפני היו גנבים ושודדים, אולם הצאן לא שמעו בקולם. |
| אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃ | 9 |
| כן, אנוכי השער. הנכנסים דרכי יוושעו וימצאו מרעה עשיר בבואם ובצאתם. |
| הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃ | 10 |
| הגנב בא לגנוב, להרוג ולהשמיד, ואילו אני באתי להעניק חיים בשפע. |
| אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃ | 11 |
| ”אני הרועה הטוב, ורועה טוב מקריב את חייו למען צאנו. |
| והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃ | 12 |
| כאשר רועה שכיר יראה זאב מתקרב, הוא יברח ויעזוב את הצאן לאנחות, כי העדר אינו שייך לו, והזאב יחטוף ויפזר את הצאן. |
| השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃ | 13 |
| הרועה השכיר יברח, משום שאינו אלא שכיר ואין הוא דואג לצאן באמת. |
| אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃ | 14 |
| ”אני הרועה הטוב; אני מכיר את צאני והן מכירות אותי, |
| כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃ | 15 |
| כשם שאבי מכיר אותי ואני מכיר את אבי; ואני מקריב את חיי למען הצאן. |
| וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃ | 16 |
| יש לי עדר נוסף שאינו מהמכלאה הזאת. עלי להנהיג גם אותו, והצאן שומעות בקולי; כך יהיה עדר אחד ורועה אחד. |
| על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ | 17 |
| ”אבי אוהב אותי משום שאני מקריב את חיי כדי שאקבל אותם חזרה. |
| ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ | 18 |
| איש אינו יכול להרוג אותי ללא הסכמתי. אני מקריב את חיי מרצוני, מפני שיש לי זכות וכוח להקריב את חיי כשאני רוצה בכך, ואף זכות וכוח להשיבם לעצמי. אלוהים הוא המעניק לי זכות זאת.“ |
| ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ | 19 |
| דבריו אלה שוב גרמו למחלוקת בין מנהיגי היהודים. |
| ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ | 20 |
| חלקם אמר:”או שהוא יצא מדעתו, או שנכנס בו שד! מדוע אתם מקשיבים לו?“ |
| ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃ | 21 |
| אחרים אמרו:”הוא אינו נשמע כמי שנכנס בו שד. האם שד יכול לפקוח עיני עיוורים?“ |
| ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ | 22 |
| בחג החנוכה, בחורף, |
| ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃ | 23 |
| התהלך ישוע בבית־המקדש באגף הנקרא”אולם שלמה“. |
| ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃ | 24 |
| היהודים הקיפוהו מכל עבר ושאלו:”עד מתי בכוונתך לסקרן אותנו? אם אתה הוא המשיח, מדוע אינך אומר זאת בפירוש?“ |
| ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃ | 25 |
| ”כבר אמרתי לכם, אבל לא האמנתם לי“, השיב ישוע.”המעשים שאני עושה בשם אבי מאשרים זאת. |
| אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃ | 26 |
| אולם אינכם מאמינים לי, כי אינכם שייכים לצאני. |
| צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃ | 27 |
| אני מכיר את צאני, צאני מכירות את קולי והן הולכות אחרי. |
| ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃ (aiōn g165, aiōnios g166) | 28 |
| אני מעניק להן חיי נצח והן לא תאבדנה. איש לא יחטוף אותן ממני, (aiōn g165, aiōnios g166) |
| האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃ | 29 |
| כי אבי נתן לי אותן, והוא חזק וגיבור מכולם. משום כך לא יוכל איש לחטוף אותן ממני. |
| אני ואבי אחד אנחנו׃ | 30 |
| אבי ואני אחד אנחנו!“ |
| אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃ | 31 |
| שוב החלו מנהיגי היהודים להשליך עליו אבנים. |
| ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃ | 32 |
| ”הראיתי לכם הרבה מעשים טובים בשם אבי, איזה מהם גרם לכך שתשליכו עלי אבנים?“שאל ישוע. |
| ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃ | 33 |
| ”איננו משליכים עליך אבנים בגלל המעשים הטובים שעשית, אלא בגלל שאתה מגדף את האלוהים; למרות שאתה אדם, אתה עושה את עצמך לאלוהים!“ |
| ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃ | 34 |
| ”אך הכתובים שלכם אומרים:’אלוהים אתם‘, והכוונה היא לבני־האדם“, השיב ישוע. |
| הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃ | 35 |
| ”אם האנשים שאליהם מדברים הכתובים מכונים’אלוהים‘, והכתוב הוא דבר אמת, |
| ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃ | 36 |
| מדוע קוראים אתם’מגדף‘למי שקדשו האב ונשלח לעולם הזה על־ידו, ושטוען כי הוא בן האלוהים? |
| אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃ | 37 |
| אם איני עושה מעשים כפי שעושה אבי, אל תאמינו לי. |
| ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃ | 38 |
| אולם אם אני אכן עושה את מעשי אבי, האמינו לפחות למעשים גם אם אינכם מאמינים לי, ואז תשוכנעו שאבי שוכן בי ואני בו.“ |
| אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃ | 39 |
| הם שוב רצו לתפוס את ישוע, אולם הוא התחמק מידיהם. |
| וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ | 40 |
| ישוע חזר לעבר הירדן, למקום שבו הטביל יוחנן לראשונה. הוא נשאר שם זמן־מה, |
| ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ | 41 |
| ואנשים רבים הלכו אחריו.”יוחנן לא חולל נסים, “אמרו זה לזה,”אולם כל מה שאמר על האיש הזה היה אמת.“ |
| ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃ | 42 |
| אנשים רבים במקום ההוא האמינו כי ישוע באמת המשיח. |
