< ג'ון 1 >
בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר׃ | 1 |
Nan kòmansman, te gen Pawòl la, e Pawòl la te avèk Bondye, e Pawòl la te Bondye.
הוא היה בראשית אצל האלהים׃ | 2 |
Li te nan kòmansman avèk Bondye.
הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה׃ | 3 |
Tout bagay ki te fèt te fèt pa Li, epi san Li, anyen ki te fèt pa t vin fèt.
בו היו חיים והחיים היו אור בני האדם׃ | 4 |
Nan Li se te lavi, epi lavi se te limyè a lòm.
והאור בחשך זרח והחשך לא השיגו׃ | 5 |
Limyè fè klè nan tenèb la, epi tenèb la pa t ka venk li.
ויהי איש שלוח מאת האלהים ושמו יוחנן׃ | 6 |
Te vin parèt yon nonm ke Bondye te voye ke yo te rele Jean.
הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כלם על ידו׃ | 7 |
Li te vini kon yon temwen, pou li ta kapab fè temwen a limyè a, pou tout moun ta kapab kwè akoz li menm.
הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור׃ | 8 |
Se pa li ki te Limyè a, men li te vini pou li ta kapab fè temwen a Limyè a.
האור האמתי המאיר לכל אדם היה בא אל העולם׃ | 9 |
Te gen vrè Limyè a ke, lè l vini nan mond lan, klere tout moun.
בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו׃ | 10 |
Li te nan lemond, e lemond te fèt pa Li, men lemond pa t rekonèt Li.
הוא בא אל אשר לו ואשר המה לו לא קבלהו׃ | 11 |
Li te vini a moun pa Li yo, e moun pa L yo pa t resevwa Li.
והמקבלים אתו נתן עז למו להיות בנים לאלהים המאמינים בשמו׃ | 12 |
Men a tout sa yo ki te resevwa L, Li te bay yo pouvwa pou devni pitit a Bondye, menm a sa yo ki kwè nan non Li,
אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף לא מחפץ גבר כי אם מאלהים נולדו׃ | 13 |
ki pa t fèt ni pa san, ni pa volonte lachè a, ni pa volonte a lòm, men pa Bondye.
והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב חסד ואמת׃ | 14 |
E pawòl la te vin lachè, e te viv pami nou. Nou te wè glwa Li, kon glwa a sèl Fis inik a Papa a, ranpli avèk gras ak verite.
ויוחנן מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה׃ | 15 |
Jean te fè temwen a Li. Li te rele fò e te di: “Sa se Li menm de moun mwen te pale nou lè m te di: ‘Sila ki vini aprè mwen an pi wo pase m, paske li te egziste avan m.’”
וממלואו לקחנו כלנו חסד על חסד׃ | 16 |
Paske nan plenitid Li, nou tout te resevwa gras sou gras.
כי התורה נתנה ביד משה והחסד והאמת באו על ידי ישוע המשיח׃ | 17 |
Paske Lalwa te bay pa Moïse, men nou te resevwa gras ak verite pa Jésus Kris.
את האלהים לא ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע׃ | 18 |
Pèsòn pa janm wè Bondye. Men Fis inik la, ki nan sen Papa L, te fè nou konnen L.
וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה׃ | 19 |
E sa se temwayaj a Jean, lè Jwif yo te voye prèt yo avèk Levit yo pou mande l “Ki moun ou ye?”
ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח׃ | 20 |
Li te konfese, li pa t nye, men li te konfese: “Mwen menm se pa Kris la.”
וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא׃ | 21 |
Konsa yo mande li: “E byen, kisa?” Èske ou menm se Elie? Li te di: “Non mwen pa Li.” “Èske ou menm se Pwofèt la?” Li te reponn: “Non.”
ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב לשלחינו דבר מה תאמר עליך׃ | 22 |
Konsa yo di l: “Kilès ou ye, pou nou kapab bay yon repons a sa ki te voye nou yo? Kisa ou di selon ou menm?”
ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא׃ | 23 |
Li te di: “Mwen menm se yon vwa k ap kriye nan savann nan, ‘Fè chemen Bondye a dwat’, kon pwofèt la, Ésaïe te di.”
והמשלחים היו מן הפרושים׃ | 24 |
Alò, se te Farizyen yo ki te voye yo.
וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא׃ | 25 |
E yo te mande l, e te di l: “Ebyen poukisa w ap batize si se pa Kris la, ni Elie, ni Pwofèt la ou ye?”
ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו׃ | 26 |
Jean te reponn yo konsa: “Mwen batize nou avèk dlo, men pami nou, kanpe youn ke nou pa konnen.
הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו׃ | 27 |
Se Li menm k ap vin apre mwen, ki prefere avan m, e menm lasèt a sandal Li, mwen pa dign pou m ta demare.”
זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃ | 28 |
Bagay sa yo te fèt nan Béthanie, lòtbò Jourdain an, kote Jean t ap batize a.
ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם׃ | 29 |
Nan jou aprè li te wè Jésus ki t ap vin kote l e te di: “Men gade Jenn Mouton Bondye a k ap retire peche mond lan.
זה הוא אשר אמרתי עליו אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם לי היה׃ | 30 |
Se te anfavè Li ke mwen te pale a lè mwen te di: ‘Sila ki vini aprè mwen an pi wo pase m, paske li te egziste avan m.’
ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים׃ | 31 |
Epi mwen pa t rekonèt Li, men se pou Li ta kapab fè parèt a Israël, ke m te vini pou batize moun avèk dlo.”
ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃ | 32 |
Jean te fè temwayaj epi te di: “Mwen wè Lespri a vin desann kon yon toutrèl ki soti nan syèl la epi Li te rete sou Li.
ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃ | 33 |
Mwen pa t rekonèt Li, men sila a ki te voye m pou batize avèk dlo te di mwen, ‘Li menm sou kilès ou wè Lespri a desann epi rete sou Li a, se Li menm k ap batize avèk Lespri Sen an.’
ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃ | 34 |
Mwen wè, epi mwen fè temwayaj ke sila a se Fis Bondye a.”
ויהי ממחרת ויסף יוחנן ויעמד ושנים מתלמידיו עמו׃ | 35 |
Ankò jou aprè Jean te kanpe avèk de nan disip li yo,
ויבט אל ישוע והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלהים׃ | 36 |
epi li te gade Jésus pandan Li t ap mache. Li te di: “Men gade Jenn Mouton Bondye a!”
ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע׃ | 37 |
De disip yo te tande l pale, epi yo te swiv Jésus.
ויפן ישוע אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה תבקשו ויאמרו אליו רבי פרושו מורי איפה תלין׃ | 38 |
Konsa, Jésus te vire pou wè yo t ap swiv Li, e te di yo: “Kisa n ap chache”? Yo te di Li: “Rabbi, ki tradwi vle di ‘Mèt’, se kibò w ap rete?”
ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית׃ | 39 |
Li te di yo: “Vini, nou va wè.” Pou sa yo te vini epi te wè kote Li t ap rete. Yo te rete avèk Li jou sa, paske li te vè dizyèm lè.
ואחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו הוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ | 40 |
Youn nan de sa yo ki te tande Jean pale epi te swiv Li yo se te Andre, frè a Simon Pierre.
הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ | 41 |
Li te twouve premyèman frè li, Simon, e te di Li: “Nou te twouve Mesi a, ki tradwi se Kris la.”
ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃ | 42 |
Li te mennen li kote Jésus. Jésus te gade li e te di: “Ou se Simon, fis a Jean. Ou va rele Céphas,” ki tradwi vle di Pierre.
ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃ | 43 |
Jou apre Li te vle antre nan Galilée, e Li te twouve Philippe. Jésus te di li: “Swiv mwen.”
ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃ | 44 |
Philippe te sòti nan Bethsaïda, vil André avèk Pierre a.
ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃ | 45 |
Philippe te twouve Nathanaël, e te di l: “Nou te twouve sila a ke Moïse nan Lalwa avèk pwofèt yo te ekri a, Jésus de Nazareth, fis a Joseph la.”
ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃ | 46 |
Nathanaël te di l “Èske yon bon bagay kapab sòti nan Nazareth?” Philippe te reponn: “Vini pou wè.”
וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃ | 47 |
Jésus te wè Nathanaël t ap vin kote Li epi te di: “Men gade, yon Izrayelit nan kilès pa gen desepsyon.”
ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃ | 48 |
Nathanaël te di L “Kijan ou fè rekonèt mwen?” Jésus te reponn li: “Avan Philippe te rele ou, pandan ou te anba pye figye a, Mwen te wè ou.”
ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃ | 49 |
Natanaël te reponn Li: “Rabbi, ki vle di ‘Mèt’, Ou menm se Fis Bondye a. Ou se Wa Israël la.”
ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃ | 50 |
Jésus te reponn Li e te di: “Akoz Mwen te wè ou anba pye figye a, ou kwè? W ap wè pi gwo bagay pase sa yo.”
ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃ | 51 |
E Li te di li: “Anverite, anverite mwen di ou, w ap wè syèl yo louvri, epi zanj Bondye yo k ap monte desann sou Fis a Lòm nan.”