יואל 1

1 דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃

The word of the LORD that came to Joel, the son of Pethuel.

2 שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃

Hear this, you elders, And listen, all you inhabitants of the land. Has this ever happened in your days, or in the days of your fathers?

3 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃

Tell your children about it, and have your children tell their children, and their children, another generation.

4 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃

What the swarming locust has left, the great locust has eaten. What the great locust has left, the grasshopper has eaten. What the grasshopper has left, the caterpillar has eaten.

5 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃

Wake up, you drunkards, and weep. Wail, all you drinkers of wine, because of the sweet wine; for it is cut off from your mouth.

6 כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃

For a nation has come up on my land, strong, and without number. His teeth are the teeth of a lion, and he has the fangs of a lioness.

7 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃

He has laid my vine waste, and stripped my fig tree. He has stripped its bark, and thrown it away. Its branches are made white.

8 אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃

Mourn like a virgin dressed in sackcloth for the husband of her youth.

9 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃

The meal offering and the drink offering are cut off from the LORD's house. The priests, the LORD's ministers, mourn.

10 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃

The field is laid waste. The land mourns, for the grain is destroyed, The new wine has dried up, and the oil languishes.

11 הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃

Be confounded, you farmers. Wail, you vineyard keepers; for the wheat and for the barley; for the harvest of the field has perished.

12 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃

The vine has dried up, and the fig tree withered; the pomegranate tree, the palm tree also, and the apple tree, even all of the trees of the field are withered; for joy has withered away from the sons of men.

13 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃

Put on sackcloth and mourn, you priests. Wail, you ministers of the altar. Come, lie all night in sackcloth, you ministers of my God, for the meal offering and the drink offering are withheld from your God's house.

14 קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃

Sanctify a fast. Call a solemn assembly. Gather the elders, and all the inhabitants of the land, to the house of the LORD, your God, and cry to the LORD.

15 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃

Alas for the day. For the day of the LORD is at hand, and it will come as destruction from Shaddai.

16 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃

Isn't the food cut off before our eyes; joy and gladness from the house of our God?

17 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃

The seeds shrivel under their shovels. The storehouses are laid desolate. The granaries are broken down, for the grain has withered.

18 מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃

How the animals groan. The herds of livestock are perplexed, because they have no pasture. Even the flocks of sheep suffer.

19 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃

LORD, I cry to you, for the fire has devoured the pastures of the wilderness, and the flame has burned all the trees of the field.

20 גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃

Yes, the animals of the field pant to you, for the water brooks have dried up, And the fire has devoured the pastures of the wilderness.