< יואל 3 >
כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את שבות יהודה וירושלם׃ | 1 |
For lo, in those days, and in that time, When I turn back [to] the captivity of Judah and Jerusalem,
וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו׃ | 2 |
Then I have gathered all the nations, And caused them to go down unto the valley of Jehoshaphat, And I have been judged with them there, Concerning My people and Mine inheritance — Israel, Whom they scattered among nations, And My land they have apportioned.
ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃ | 3 |
And for My people they do cast a lot, And they give the young man for an harlot, And the young woman have sold for wine, That they may drink.
וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃ | 4 |
And also, what [are] ye to Me, O Tyre and Zidon, And all circuits of Philistia? Recompence are ye rendering unto Me? And if ye are giving recompence to Me, Swiftly, hastily, I turn back your recompence on your head.
אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃ | 5 |
In that My silver and My gold ye took, And My desirable things that are good, Ye have brought in to your temples.
ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃ | 6 |
And sons of Judah, and sons of Jerusalem, Ye have sold to the sons of Javan, To put them far off from their border.
הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃ | 7 |
Lo, I am stirring them up out of the place Whither ye have sold them, And I have turned back your recompence on your head,
ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר׃ | 8 |
And have sold your sons and your daughters Into the hand of the sons of Judah, And they have sold them to Shabeans, Unto a nation far off, for Jehovah hath spoken.
קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה׃ | 9 |
Proclaim ye this among nations, Sanctify a war, stir up the mighty ones, Come nigh, come up, let all the men of war.
כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃ | 10 |
Beat your ploughshares to swords, And your pruning-hooks to javelins, Let the weak say, 'I [am] mighty.'
עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃ | 11 |
Haste, and come in, all ye nations round, And be gathered together, Thither cause to come down, O Jehovah, Thy mighty ones.
יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב׃ | 12 |
Wake and come up let the nations unto the valley of Jehoshaphat, For there I sit to judge all the nations around.
שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃ | 13 |
Send ye forth a sickle, For ripened hath harvest, Come in, come down, for filled hath been the press, Overflowed hath wine-presses, For great [is] their wickedness.
המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃ | 14 |
Multitudes, multitudes [are] in the valley of decision, For near [is] the day of Jehovah in the valley of decision.
שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ | 15 |
Sun and moon have been black, And stars have gathered up their shining.
ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃ | 16 |
And Jehovah from Zion doth roar, And from Jerusalem giveth forth His voice, And shaken have the heavens and earth, And Jehovah [is] a refuge to his people, And a stronghold to sons of Israel.
וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד׃ | 17 |
And ye have known that I [am] Jehovah your God, Dwelling in Zion, My holy mountain, And Jerusalem hath been holy, And strangers do not pass over into it again.
והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים׃ | 18 |
And it hath come to pass, in that day, Drop down do the mountains juice, And the hills do flow [with] milk, And all streams of Judah do go [with] water, And a fountain from the house of Jehovah goeth forth, And hath watered the valley of Shittim.
מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם׃ | 19 |
Egypt a desolation becometh, And Edom a desolation, a wilderness, becometh, For violence [to] sons of Judah, Whose innocent blood they shed in their land.
ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃ | 20 |
And Judah to the age doth dwell, And Jerusalem to generation and generation.
ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון׃ | 21 |
And I have declared their blood innocent, [That] I did not declare innocent, And Jehovah is dwelling in Zion!