יואל 2
| תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ | 1 |
Blow ye the horn in Zion, and sound an alarm in My holy mountain; let all the inhabitants of the land tremble; for the day of the LORD cometh, for it is at hand;
| יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃ | 2 |
A day of darkness and gloominess, a day of clouds and thick darkness, as blackness spread upon the mountains; a great people and a mighty, there hath not been ever the like, neither shall be any more after them, even to the years of many generations.
| לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃ | 3 |
A fire devoureth before them, and behind them a flame blazeth; the land is as the garden of Eden before them, and behind them a desolate wilderness; yea, and nothing escapeth them.
| כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃ | 4 |
The appearance of them is as the appearance of horses; and as horsemen, so do they run.
| כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ | 5 |
Like the noise of chariots, on the tops of the mountains do they leap, like the noise of a flame of fire that devoureth the stubble, as a mighty people set in battle array.
| מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃ | 6 |
At their presence the peoples are in anguish; all faces have gathered blackness.
| כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ | 7 |
They run like mighty men, they climb the wall like men of war; and they move on every one in his ways, and they entangle not their paths.
| ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃ | 8 |
Neither doth one thrust another, they march every one in his highway; and they break through the weapons, and suffer no harm.
| בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ | 9 |
They leap upon the city, they run upon the wall, they climb up into the houses; they enter in at the windows like a thief.
| לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ | 10 |
Before them the earth quaketh, the heavens tremble; the sun and the moon are become black, and the stars withdraw their shining.
| ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃ | 11 |
And the LORD uttereth His voice before His army; for His camp is very great, for he is mighty that executeth His word; for great is the day of the LORD and very terrible; and who can abide it?
| וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃ | 12 |
Yet even now, saith the LORD, turn ye unto Me with all your heart, and with fasting, and with weeping, and with lamentation;
| וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ | 13 |
And rend your heart, and not your garments, and turn unto the LORD your God; for He is gracious and compassionate, long-suffering, and abundant in mercy, and repenteth Him of the evil.
| מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃ | 14 |
Who knoweth whether He will not turn and repent, and leave a blessing behind Him, even a meal-offering and a drink-offering unto the LORD your God?
| תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃ | 15 |
Blow the horn in Zion, sanctify a fast, call a solemn assembly;
| אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃ | 16 |
Gather the people, sanctify the congregation, assemble the elders, gather the children, and those that suck the breasts; let the bridegroom go forth from his chamber, and the bride out of her pavilion.
| בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃ | 17 |
Let the priests, the ministers of the LORD, weep between the porch and the altar, and let them say: 'Spare thy people, O LORD, and give not Thy heritage to reproach, that the nations should make them a byword: wherefore should they say among the peoples: Where is their God?'
| ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו׃ | 18 |
Then was the LORD jealous for His land, and had pity on His people.
| ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃ | 19 |
And the LORD answered and said unto His people: 'Behold, I will send you corn, and wine, and oil, and ye shall be satisfied therewith; and I will no more make you a reproach among the nations;
| ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃ | 20 |
But I will remove far off from you the northern one, and will drive him into a land barren and desolate, with his face toward the eastern sea, and his hinder part toward the western sea; that his foulness may come up, and his ill savour may come up, because he hath done great things.'
| אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות׃ | 21 |
Fear not, O land, be glad and rejoice; for the LORD hath done great things.
| אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃ | 22 |
Be not afraid, ye beasts of the field; for the pastures of the wilderness do spring, for the tree beareth its fruit, the fig-tree and the vine do yield their strength.
| ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃ | 23 |
Be glad then, ye children of Zion, and rejoice in the LORD your God; for He giveth you the former rain in just measure, and He causeth to come down for you the rain, the former rain and the latter rain, at the first.
| ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃ | 24 |
And the floors shall be full of corn, and the vats shall overflow with wine and oil.
| ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃ | 25 |
And I will restore to you the years that the locust hath eaten, the canker-worm, and the caterpiller, and the palmer-worm, My great army which I sent among you.
| ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם׃ | 26 |
And ye shall eat in plenty and be satisfied, and shall praise the name of the LORD your God, that hath dealt wondrously with you; and My people shall never be ashamed.
| וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם׃ | 27 |
And ye shall know that I am in the midst of Israel, and that I am the LORD your God, and there is none else; and My people shall never be ashamed.
| והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ | 28 |
And it shall come to pass afterward, that I will pour out My spirit upon all flesh; and your sons and your daughters shall prophesy, your old men shall dream dreams, your young men shall see visions;
| וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃ | 29 |
And also upon the servants and upon the handmaids in those days will I pour out My spirit.
| ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃ | 30 |
And I will shew wonders in the heavens and in the earth, blood, and fire, and pillars of smoke.
| השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ | 31 |
The sun shall be turned into darkness, and the moon into blood, before the great and terrible day of the LORD come.
| והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃ | 32 |
And it shall come to pass, that whosoever shall call on the name of the LORD shall be delivered; for in mount Zion and in Jerusalem there shall be those that escape, as the LORD hath said, and among the remnant those whom the LORD shall call.
