יואל 2
| תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ | 1 |
Blow the trumpet in Zion! Sound the alarm on my holy mountain! Let all who live in the land tremble for the day of the Lord is coming—it's definitely near!
| יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃ | 2 |
It's a gloomy day of darkness, a day of thick clouds and heavy shadows. Like the dawn spreading over the mountains, an army appears, so large and powerful that there has never ever been anything like it before, nor will there ever be anything like it again.
| לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃ | 3 |
Fire blazes in front of them, behind them flames are burning. In front of them the land looks like the Garden of Eden, behind them is a desert of total desolation: not a single survivor remains.
| כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃ | 4 |
They have the appearance of horses; they charge like cavalry.
| כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ | 5 |
Listen to the sound: they are like rumbling chariots leaping over the mountain tops, they are like crackling flames burning stubble, they are like a mighty army marching in formation into battle.
| מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃ | 6 |
Terror seizes all those in their path; all the people's faces grow pale.
| כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ | 7 |
They attack like mighty warriors; they scale walls like soldiers. They all march as one, never breaking ranks.
| ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃ | 8 |
They do not jostle one another, they stay on track; and even if some are cut down, they are not stopped.
| בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ | 9 |
They rush to and fro in the city; they run along the walls; they climb into houses, entering through the windows like thieves.
| לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ | 10 |
The earth quakes before them, the heavens tremble, the sun and the moon grow dark, the stars stop shining.
| ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃ | 11 |
The Lord shouts his commands at the head of his army. His camp his immense, and those who carry out his orders are powerful. The day of the Lord is totally terrifying—who can stand it?
| וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃ | 12 |
“Yet even now,” says the Lord, “Come back to me while there is still time. Come to me with all your heart, with fasting and prayer.
| וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ | 13 |
Repent in your minds, and not by tearing your clothes.” Come back to the Lord your God for he is gracious and kind. He is slow to get angry and full of faithful love, and changes his mind about sending punishment.
| מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃ | 14 |
Who knows? Maybe he will change his mind, leaving behind a blessing so that you will be able to make grain and wine offerings to the Lord your God.
| תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃ | 15 |
Blow the trumpet in Zion! Proclaim a fast; call a solemn assembly.
| אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃ | 16 |
Gather the people together: the elders, the children, even the babies. Let the bridegroom leave his room; let the bride leave her room.
| בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃ | 17 |
Let the priests, the ministers of the Lord, weep between the porch and the altar of the Temple. Let them say, “Lord, please take pity on your people, and do not let your inheritance be disgraced, ruled over by foreign nations, so that the people of these nations could ask, ‘Where is their God?’”
| ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו׃ | 18 |
Now the Lord is very protective of his land and takes pity on his people.
| ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃ | 19 |
The Lord will reply, saying to his people, “Look! I am sending you grain and new wine and olive oil, and you will be satisfied. You will no longer be a disgrace among the foreign nations.
| ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃ | 20 |
I will remove from you the army from the north; I will drive them into the desolate wilderness—the front into the eastern sea, and the rear into the western sea. The stench of the dead army will rise up—a real stink—for it has done terrible things.”
| אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות׃ | 21 |
Don't be afraid, people of the land! Be happy and celebrate, for the Lord has done incredible things!
| אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃ | 22 |
Don't be afraid, wild animals! For the pastures of the wilderness are turning green. The trees are fruiting again—the fig trees and the grapevines are producing a good crop.
| ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃ | 23 |
People of Jerusalem! Celebrate and be happy in the Lord your God because he has given you rain to show his goodness. As before he sends the autumn and the spring rains.
| ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃ | 24 |
The threshing floors will be full of grain, the vats will overflow with new wine and olive oil.
| ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃ | 25 |
“I will give back to you what you lost over the years to the swarming, hopping, destroying, and cutting locusts, this great army that I sent against you.
| ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם׃ | 26 |
You will have plenty to eat, and you will be satisfied, and you will praise the name of the Lord your God who has done miracles for you. My people will never again be ashamed.
| וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם׃ | 27 |
You will know that I am in the midst of my people Israel, that I am the Lord your God, and that there is no other. My people will never again be ashamed.
| והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ | 28 |
After this I will pour out my spirit on everyone. Your sons and daughters will be my prophets, your old men will dream dreams, and your young men will see visions.
| וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃ | 29 |
In those days I will also pour out my spirit on male slaves and female slaves.
| ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃ | 30 |
I will place wonders in the heavens and on earth: blood, and fire, and columns of smoke.
| השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ | 31 |
The sun will turn dark, and the moon will turn red like blood at the coming of the great and fearful day of the Lord.”
| והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃ | 32 |
Then everyone who calls on the name of the Lord will be saved, rescued from Mount Zion and Jerusalem, as the Lord has said—these are among the survivors the Lord has called.
