יואל 2
| תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ | 1 |
Blow the ram’s horn in Zion; sound the alarm on My holy mountain! Let all who dwell in the land tremble, for the Day of the LORD is coming; indeed, it is near—
| יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃ | 2 |
a day of darkness and gloom, a day of clouds and blackness. Like the dawn overspreading the mountains a great and strong army appears, such as never was of old, nor will ever be in ages to come.
| לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃ | 3 |
Before them a fire devours, and behind them a flame scorches. The land before them is like the Garden of Eden, but behind them, it is like a desert wasteland— surely nothing will escape them.
| כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃ | 4 |
Their appearance is like that of horses, and they gallop like swift steeds.
| כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ | 5 |
With a sound like that of chariots they bound over the mountaintops, like the crackling of fire consuming stubble, like a mighty army deployed for battle.
| מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃ | 6 |
Nations writhe in horror before them; every face turns pale.
| כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ | 7 |
They charge like mighty men; they scale the walls like men of war. Each one marches in formation, not swerving from the course.
| ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃ | 8 |
They do not jostle one another; each proceeds in his path. They burst through the defenses, never breaking ranks.
| בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ | 9 |
They storm the city; they run along the wall; they climb into houses, entering through windows like thieves.
| לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ | 10 |
Before them the earth quakes; the heavens tremble. The sun and moon grow dark, and the stars lose their brightness.
| ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃ | 11 |
The LORD raises His voice in the presence of His army. Indeed, His camp is very large, for mighty are those who obey His command. For the Day of the LORD is great and very dreadful. Who can endure it?
| וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃ | 12 |
“Yet even now,” declares the LORD, “return to Me with all your heart, with fasting, weeping, and mourning.”
| וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ | 13 |
So rend your hearts and not your garments, and return to the LORD your God. For He is gracious and compassionate, slow to anger, abounding in loving devotion. And He relents from sending disaster.
| מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃ | 14 |
Who knows? He may turn and relent and leave a blessing behind Him— grain and drink offerings for the LORD your God.
| תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃ | 15 |
Blow the ram’s horn in Zion, consecrate a fast, proclaim a sacred assembly.
| אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃ | 16 |
Gather the people, sanctify the congregation, assemble the aged, gather the children, even those nursing at the breast. Let the bridegroom leave his room, and the bride her chamber.
| בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃ | 17 |
Let the priests who minister before the LORD weep between the portico and the altar, saying, “Spare Your people, O LORD, and do not make Your heritage a reproach, an object of scorn among the nations. Why should they say among the peoples, ‘Where is their God?’”
| ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו׃ | 18 |
Then the LORD became jealous for His land, and He spared His people.
| ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃ | 19 |
And the LORD answered His people: “Behold, I will send you grain, new wine, and oil, and by them you will be satisfied. I will never again make you a reproach among the nations.
| ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃ | 20 |
The northern army I will drive away from you, banishing it to a barren and desolate land, its front ranks into the Eastern Sea, and its rear guard into the Western Sea. And its stench will rise; its foul odor will ascend. For He has done great things.
| אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות׃ | 21 |
Do not be afraid, O land; rejoice and be glad, for the LORD has done great things.
| אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃ | 22 |
Do not be afraid, O beasts of the field, for the open pastures have turned green, the trees bear their fruit, and the fig tree and vine yield their best.
| ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃ | 23 |
Be glad, O children of Zion, and rejoice in the LORD your God, for He has given you the autumn rains for your vindication. He sends you showers, both autumn and spring rains, as before.
| ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃ | 24 |
The threshing floors will be full of grain, and the vats will overflow with new wine and oil.
| ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃ | 25 |
I will repay you for the years eaten by locusts— the swarming locust, the young locust, the destroying locust, and the devouring locust — My great army that I sent against you.
| ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם׃ | 26 |
You will have plenty to eat, until you are satisfied. You will praise the name of the LORD your God, who has worked wonders for you. My people will never again be put to shame.
| וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם׃ | 27 |
Then you will know that I am present in Israel and that I am the LORD your God, and there is no other. My people will never again be put to shame.
| והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ | 28 |
And afterward, I will pour out My Spirit on all people. Your sons and daughters will prophesy, your old men will dream dreams, your young men will see visions.
| וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃ | 29 |
Even on My menservants and maidservants, I will pour out My Spirit in those days.
| ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃ | 30 |
I will show wonders in the heavens and on the earth, blood and fire and columns of smoke.
| השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ | 31 |
The sun will be turned to darkness and the moon to blood before the coming of the great and awesome Day of the LORD.
| והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃ | 32 |
And everyone who calls on the name of the LORD will be saved; for on Mount Zion and in Jerusalem there will be deliverance, as the LORD has promised, among the remnant called by the LORD.
