< איוב 9 >
אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
Ciertamente yo conozco que es así: ¿y como se justificará el hombre con Dios?
אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
Si quisiere contender con él, no le podrá responder a una cosa de mil.
חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
El es sabio de corazón, y fuerte de fuerza: ¿quién fue duro contra él, y quedó en paz?
המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
Que arranca los montes con su furor, y no conocen quien los trastornó.
המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
Que remueve la tierra de su lugar, y hace temblar sus columnas.
האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
Que manda al sol, y no sale; y a las estrellas sella.
נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
El que solo extiende los cielos, y anda sobre las alturas de la mar.
עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
El que hizo el Arcturo, y el Orión y las Pléyades, y los lugares secretos del mediodía.
עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
El que hace grandes cosas, e incomprensibles, y maravillosas sin número.
הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
He aquí, que él pasará delante de mí, y yo no le veré; pasará, y no le entenderé.
הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
He aquí, arrebatará: ¿quién le hará restituir? ¿Quién le dirá: Qué haces?
אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
Dios no tornará atrás su ira, y debajo de él se encorvan los que ayudan a la soberbia.
אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
¿Cuánto menos le responderé yo, y hablaré con él palabras estudiadas?
אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
Que aunque yo sea justo, no responderé: antes habré de rogar a mi juez.
אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
Que si yo le invocase, y él me respondiese, aun no creeré que haya escuchado mi voz.
אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
Porque me ha quebrado con tempestad, y ha aumentado mis heridas sin causa.
לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
Que aun no me ha concedido que tome mi aliento, mas háme hartado de amarguras.
אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
Si habláremos de su poder, fuerte ciertamente es: si de su juicio, ¿quién me lo emplazará?
אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
Si yo me justificare, mi boca me condenará: si me predicare perfecto, él me hará inicuo.
תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
Si yo me predicare acabado, no conozco mi alma: condenaré mi vida.
אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
Una cosa resta, es a saber, que yo diga: Al perfecto y al impío, él los consume.
אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
Si es azote, mate de presto, él se rie de la tentación de los inocentes.
ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
La tierra es entregada en manos de los impíos, y él cubre el rostro de sus jueces. Sino es él que lo hace, ¿dónde está? ¿quién es?
וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
Mis días fueron más ligeros que un correo: huyeron, y nunca vieron bien.
חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
Pasaron con los navíos de Ebeh: o como el águila que se abate a la comida.
אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
Si digo: Olvidaré mi queja, dejaré mi saña, y esforzarme he:
יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
Temo todos mis trabajos: sé que no me perdonarás.
אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
Si yo soy impío, ¿para que trabajaré en vano?
אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
Aunque me lave con aguas de nieve, y aunque limpie mis manos con la misma limpieza;
אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
Aun me hundirás en la huesa: y mis propios vestidos me abominarán.
כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
Porque no es hombre como yo, para que yo le responda, y vengamos juntamente a juicio.
לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
No hay entre nosotros árbitro que ponga su mano sobre nosotros ambos.
יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
Quite de sobre mí su verdugo, y su terror no me perturbe;
אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |
Y hablaré, y no le temeré: porque así no estoy conmigo.