איוב 9
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Entonces Job respondió:
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
Ciertamente yo sé que es así. ¿Pero cómo puede un hombre justificarse ante ʼElohim?
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
Aunque uno quiera disputar con Él, no le podría responder una vez entre 1.000.
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
Él es sabio de corazón y poderoso en fortaleza. ¿Quién se endureció contra Él y salió ileso?
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
Arranca las montañas con su furor, y no saben quién las trastornó.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
Sacude la tierra de su lugar y estremece sus columnas.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
Él manda al sol, y no brilla. Coloca sello a las estrellas.
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
Él solo extendió el cielo, y camina sobre las olas del mar.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
Él hizo la Osa, el Orión, las Pléyades y las secretas cámaras del sur.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
Él hace cosas grandiosas, inescrutables, y maravillas incontables.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
Ciertamente pasa junto a mí y no lo veo. Si pasa adelante de mí, no lo percibo.
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
Si Él arrebata, ¿quién lo resistirá? ¿Quién le dirá: Qué haces?
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
ʼElohim no reprime su ira. Bajo Él se abaten los que ayudan a los soberbios.
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
¡Cuánto menos yo puedo replicarle, al rebuscar palabras frente a Él!
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
A Él yo, aunque sea recto, no me atrevo a responder. Más bien imploro la clemencia de mi Juez.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
Si lo invoco, y Él me responde, no podría creer que me oye.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
Porque me quebranta con una tormenta y multiplica mis heridas sin causa.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
No me deja recuperar aliento, mas bien me llena de amarguras.
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
Si apelo a la fuerza, ¡ciertamente Él es poderoso! Y si acudo al juicio, ¿quién lo convocará?
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
Si me declaro justo, mi boca me condenará. Aunque sea intachable, Él me declarará perverso.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
Soy intachable, sin embargo, no me conozco a mí mismo. Desprecio mi vida.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
Todo es una misma cosa. Por tanto digo: Él destruye al intachable y al perverso.
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
Si el azote mata de repente, Él se burla de la desesperación del inocente.
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
La tierra es entregada en manos de los perversos. Él cubre los semblantes de sus jueces. Si no es así, ¿entonces, quién?
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
Mis días son más veloces que un corredor. Huyeron. No vieron el bien.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
Se deslizaron como botes de junco, como el águila que se lanza sobre su presa.
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
Si digo: Olvidaré mi queja, mudaré mi semblante y me alegraré,
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
entonces me turban todos mis dolores. Sé que no me tendrás como inocente,
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
y que soy declarado perverso. ¿Para qué entonces me fatigo en vano?
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
Aunque me lave con agua de nieve, y limpie mis manos con lejía,
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
aún me hundirás en el lodo, y mis ropas me repugnarán.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
Porque Él no es hombre como yo para que le responda, y vayamos juntos a juicio.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
No hay un árbitro entre nosotros que coloque su mano entre los dos,
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
que quite su vara de sobre mí para que no me espante su terror.
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |
Entonces yo hablaría y no le temería. Pero yo mismo no estoy en esa condición.
