איוב 9

1 ויען איוב ויאמר׃

Então Job respondeu, e disse:

2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃

Na verdade sei que assim é; porque como se justificaria o homem para com Deus?

3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃

Se quizer contender com elle, nem a uma de mil coisas lhe poderá responder.

4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃

Elle é sábio de coração, e forte de forças: quem se endureceu contra elle, e teve paz?

5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃

Elle é o que transporta as montanhas, sem que o sintam, e o que as transtorna no seu furor.

6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃

O que remove a terra do seu logar, e as suas columnas estremecem.

7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃

O que falla ao sol, e não sae, e sella as estrellas.

8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃

O que só estende os céus, e anda sobre os altos do mar.

9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃

O que faz a Ursa, o Orion, e o Setestrello, e as recamaras do sul.

10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃

O que faz coisas grandes, que se não podem esquadrinhar: e maravilhas taes que se não podem contar.

11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃

Eis que passa por diante de mim, e não o vejo: e torna a passar perante mim, e não o sinto.

12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃

Eis que arrebata; quem lh'o fará restituir? quem lhe dirá: Que é o que fazes?

13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃

Deus não revogará a sua ira: debaixo d'elle se encurvam os auxiliadores soberbos.

14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃

Quanto menos lhe responderia eu! ou escolheria diante d'elle as minhas palavras!

15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃

A quem, ainda que eu fosse justo, lhe não responderia: antes ao meu Juiz pediria misericordia.

16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃

Ainda que chamasse, e elle me respondesse, nem por isso creria que désse ouvidos á minha voz.

17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃

Porque me quebranta com uma tempestade, e multiplica as minhas chagas sem causa.

18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃

Nem me concede o respirar, antes me farta d'amarguras.

19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃

Quanto ás forças, eis que elle é o forte: e, quanto ao juizo, quem me citará com elle?

20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃

Se eu me justificar, a minha bocca me condemnará: se fôr recto, então me declarará por perverso.

21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃

Se fôr recto, não estimo a minha alma: deprezo a minha vida.

22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃

A coisa é esta; por isso eu digo que elle consome ao recto e ao impio.

23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃

Matando o açoite de repente, então se ri da prova dos innocentes.

24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃

A terra se entrega na mão do impio; elle cobre o rosto dos juizes: se não é elle, quem é logo?

25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃

E os meus dias são mais velozes do que um correio: fugiram, e nunca viram o bem.

26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃

Passam como navios veleiros: como aguia que se lança á comida.

27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃

Se eu disser: Me esquecerei da minha queixa, e mudarei o meu rosto, e tomarei alento;

28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃

Receio todas as minhas dôres, porque bem sei que me não terás por innocente.

29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃

E, sendo eu impio, por que trabalharei em vão?

30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃

Ainda que me lave com agua de neve, e purifique as minhas mãos com sabão,

31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃

Ainda me submergirás no fosso, e os meus proprios vestidos me abominarão.

32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃

Porque elle não é homem, como eu, a quem eu responda, vindo juntamente a juizo.

33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃

Não ha entre nós arbitro que ponha a mão sobre nós ambos.

34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃

Tire elle a sua vara de cima de mim, e não me amedronte o seu terror.

35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃

Então fallarei, e não o temerei; porque assim não estou comigo.