איוב 9
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Et respondens Iob, ait:
| אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ | 2 |
Vere scio quod ita sit, et quod non iustificetur homo compositus Deo.
| אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ | 3 |
Si voluerit contendere cum eo, non poterit ei respondere unum pro mille.
| חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ | 4 |
Sapiens corde est, et fortis robore: quis restitit ei, et pacem habuit?
| המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ | 5 |
Qui transtulit montes, et nescierunt hi quos subvertit in furore suo.
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ | 6 |
Qui commovet terram de loco suo, et columnæ eius concutiuntur.
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ | 7 |
Qui præcipit Soli, et non oritur: et stellas claudit quasi sub signaculo:
| נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ | 8 |
Qui extendit cælos solus, et graditur super fluctus maris.
| עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ | 9 |
Qui facit Arcturum, et Oriona, et Hyadas, et interiora austri.
| עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ | 10 |
Qui facit magna, et incomprehensibilia, et mirabilia, quorum non est numerus.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ | 11 |
Si venerit ad me, non videbo eum: si abierit, non intelligam.
| הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ | 12 |
Si repente interroget, quis respondebit ei? vel quis dicere potest: Cur ita facis?
| אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ | 13 |
Deus, cuius iræ nemo resistere potest, et sub quo curvantur qui portant orbem.
| אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ | 14 |
Quantus ergo sum ego, ut respondeam ei, et loquar verbis meis cum eo?
| אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ | 15 |
Qui etiam si habuero quippiam iustum, non respondebo, sed meum iudicem deprecabor.
| אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ | 16 |
Et cum invocantem exaudierit me, non credo quod audierit vocem meam.
| אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ | 17 |
In turbine enim conteret me, et multiplicabit vulnera mea etiam sine causa.
| לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ | 18 |
Non concedit requiescere spiritum meum, et implet me amaritudinibus.
| אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ | 19 |
Si fortitudo quæritur, robustissimus est: si æquitas iudicii, nemo audet pro me testimonium dicere.
| אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ | 20 |
Si iustificare me voluero, os meum condemnabit me: si innocentem ostendero, pravum me comprobabit.
| תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ | 21 |
Etiam si simplex fuero, hoc ipsum ignorabit anima mea, et tædebit me vitæ meæ.
| אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ | 22 |
Unum est quod locutus sum, et innocentem et impium ipse consumit.
| אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ | 23 |
Si flagellat, occidat semel, et non de pœnis innocentum rideat.
| ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ | 24 |
Terra data est in manus impii, vultum iudicum eius operit: quod si non ille est, quis ergo est?
| וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ | 25 |
Dies mei velociores fuerunt cursore: fugerunt, et non viderunt bonum.
| חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ | 26 |
Pertransierunt quasi naves poma portantes, sicut aquila volans ad escam.
| אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ | 27 |
Cum dixero: Nequaquam ita loquar: commuto faciem meam, et dolore torqueor.
| יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ | 28 |
Verebar omnia opera mea, sciens quod non parceres delinquenti.
| אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ | 29 |
Si autem et sic impius sum, quare frustra laboravi?
| אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ | 30 |
Si lotus fuero quasi aquis nivis, et fulserit velut mundissimæ manus meæ:
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ | 31 |
Tamen sordibus intinges me, et abominabuntur me vestimenta mea.
| כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ | 32 |
Neque enim viro qui similis mei est, respondebo: nec qui mecum in iudicio ex æquo possit audiri.
| לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ | 33 |
Non est qui utrumque valeat arguere, et ponere manum suam in ambobus.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ | 34 |
Auferat a me virgam suam, et pavor eius non me terreat.
| אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ | 35 |
Loquar, et non timebo eum: neque enim possum metuens respondere.
